ישראל זקוקה לנוכחות בינלאומית בהר הבית

האינטרס הגדול ביותר של מדינת ישראל כיום הוא להסכים לנוכחות של משקיפים בינלאומיים בהר הבית. בניגוד לזעקה הנשמעת ממשרד ראש הממשלה, לא מדובר בהצעה הזויה ואנטי-ישראלית, להפך. גם אחרי שהסכים בכורח הנסיבות להציב מצלמות על הר הבית, התעקשותו של ראש הממשלה כי הטענות על פגיעה בסטטוס קוו בהר הבית הם שקר והמצאה פלסטינית רחוקים מלשכנע את העולם המוסלמי. האמת היא שגם עובדות המציאות מערערות עליה.

הר הבית, שמשול לכור גרעיני שהשליטה בו הולכת ונשמטת מהאחראים עליו, זקוק למבוגר אחראי. במשפט המחתרת היהודית באמצע שנות ה-80 אמר סגן ראש השב”כ, בתשובה לשאלת השופטים, כי אם תוכנית הפגיעה בכיפת הסלע היתה מתממשת, משמעות הדברהיתה מלחמה של כל העולם המוסלמי בישראל וסכנה להשמדתה. המחקר קשר מסוכן של העמותות “קשב” ו”עיר עמים” מ-2013 כבר הצביע על התעצמות תנועות המקדש, המבקשות לשנות את הסטטוס-קוו בהר הבית, ועל התמיכה הממסדית והפוליטית בהן. השינוי שעברה הציונות הדתית בשנים האחרונות הוא כה חד ודרמטי, שעשרות רבנים מתירים כיום את העלייה להר הבית ליהודים בניגוד לעמדות גדולי ההלכה בדורות האחרונים. כך, למעלה מ-10,000 יהודים עלו אל ההר בשנה האחרונה, רבים מהם פעילי הארגונים, שחלקם נתמך על ידי משרדי החינוך והדתות.

דוברי תנועות המקדש מדברים בפומבי על הרס המסגדים. ההסתה שלהם ברשתות החברתיות לא זוכה לתשומת לב ציבורית אצלנו, אבל היא נשמעת היטב בצד השני ומהווה מטען דלק המזין את גל האלימות הנוכחי. סרטונים ותמונות של מטוסים וטילים המפוצצים את כיפת הזהב מופצים ללא הפרעה ברשתות החברתיות בישראל וזוכים לאוהדים רבים. הרב ישראל אריאל, ראש “מכון המקדש” ומי שהיה סגנו של הרב כהנא בכ”ך, חוזר ואומר בפומבי כי מטרתו היא הריסת המסגדים ובניית בית המקדש השלישי במקומם. ארגונו נהנה מתמיכה כספית ממשלתית, מארח משלחות של חיילים ותלמידים ומעסיק נערות שירות לאומי.

רעיונות מקדש עכשיו מחלחלות בעקביות לתוך מערכת החינוך ורעיונות שינוי הסטטוס קוו בהר הבית מפעפעים בהתמדה אל המרכז הפוליטי ואל מפלגת השלטון. יהודה גליק, מראשי תנועות המקדש, שהוגדר בידי המשטרה “האיש המסוכן ביותר במזה”ת” הוא פעיל ליכוד, שאף כתב בעצמו את עמדת הליכוד בנוגע להר הבית לקראת הבחירות לכנסת ה-19. בין התומכים הנלהבים בשינוי הסטטוס-קוו על ההר, מצויים יו”ר הכנסת יולי אדלשטיין, השרה מירי רגב, השר אורי אריאל, סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי ואחרים. במהלך כהונתה כיו”ר ועדת הפנים של הכנסת, בכנסת הקודמת, קיימה מירי רגב יותר ישיבות בנוגע לשינוי הסטטוס-קוו בהר הבית מאשר התקיימו בכל הכנסות שלפניה.

בנימין נתניהו בעצמו הביע דעה בזכות שינוי הסטטוס קוו במכתב רשמי שכתב ליהודה עציון, מנאשמי המחתרת היהודית ואחד מהפעילים הוותיקים לכינון המקדש. בין השאר כתב: “זכותו של העם היהודי על מקום קודשו – הר הבית – אינה ניתנת לערעור. אני סבור שיש להסדיר זכות תפילה של יהודים במקום זה“. (מכתב מ-7.3.1995. ההדגשה שלי. י.ב).

החשש המוסלמי משינוי הסטטוס קוו ואף מפגיעה פיזית במתחם אל-אקצא יש לו, לפיכך, על מה להסתמך. במקרה של פגיעה כזאת, גם אם על ידי אדם אחד, האחריות כולה תוטל על ישראל, שהיא כיום בעלת השליטה האפקטיבית על ההר. ניתן למתן את הסיכונים והמתחים אם ממשלת ישראל תשתף באחריות המוטלת עליה גורמים בינלאומיים.

ממשלת ישראל יכולה לעשות עוד כמה צעדים כדי למתן את המתחים על הר הבית: לדאוג למשל לאכיפת חוק שוויונית, לא רק כלפי מוסלמים אלא גם כלפי עבריינים אידיאולוגיים מהצד היהודי, אותם שוחרי מקדש היהודים המסיתים לפגיעה במסגדים. הממשלה מצהירה על כוונתה לפעול נגד התנועה האיסלאמית ומקורותיה הכספיים. מדיניות אחראית היתה מחייבת הפסקה מיידית של כל תמיכה ממשלתית בארגוני מקדש יהודיים שעוסקים בהסתה אנטי-מוסלמית. על הממשלה להורות למשרד החינוך ולצה”ל להפסיק לשלוח תלמידים וחיילים ובנות שירות לאומי למוסדות כמו “מכון המקדש” שבראשו עומד רב פונדמנטליסט המסית להרס המסגדים. ולא פחות מכך, על ראש הממשלה לקרוא לסדר את שריו וח”כיו הקוראים לשנות את הסטטוס קוו בהר הבית, בניגוד לעמדתה המוצהרת ממשלתו.

אם ממשלת ישראל הנוכחית רוצה לשכנע בכנות מאמציה לשמור על הסטטוס-קוו בהר הבית, עליה לנקוט בצעדים מקדמי אמון הכרחיים אלה ולהזמין את הקהילה הבינלאומית להיות שותפה באחריות על חבית חומר הנפץ הזאת. כי אם זה יתפוצץ לנו בפנים ואנחנו נהיה האחראיים הבלעדיים ספק אם גם אלוהים יוכל לשמור עלינו.

הכותב הוא מנהל עמותת קשב ומחבר הדו”ח ״קשר מסוכן״ על דינאמיקת ההתעצמות של תנועות המקדש ומשמעויותיה