בין הפרדה לשילוב, בוחרים בהדרה

הטור שפרסמו כאן יופי תירוש וזהר כוכבי, שבו הם מציעים אלטרנטיבה המאזנת לדבריהם “בין הצורך לשלב חרדים לחובה להגן על שוויון” היה כה משכנע בטון בו נכתב, עד שניתן לפחות להאמין להם שהם אכן רוצים שילוב כזה. אבל קריאה חוזרת בו, כזו ששמה לרגע בצד את ההצהרה על רצון לשילוב, וקוראת את התוכן, מגלה שמדובר בהצהרה ריקה. אין בטור שלהם כל איזון, אלא אמירה חדה ונחרצת השמה את אותה חובה אמורפית “להגן על השוויון” מעל לכל, בוודאי מעל כל ניסיון אמיתי ופרקטי לשלב את בני ובנות הקהילה החרדית באקדמיה.

האלטרנטיבה המוצעת נסמכת שוב ושוב על הטענה ש”ניתן כבר בתנאים הנוכחיים לשלב חרדים באקדמיה גם בלי הפרדה, וששילוב כזה מתבצע כבר כיום בהיקפים גדולים.” טענה שעליה הם חוזרים ואף נוקטים במספרים: “…סטודנטים חרדים כבר למדו ועודם לומדים באלפיהם באוניברסיטאות הרגילות”. האמנם?! כמעט מתבקש לשפשף את העיניים ולצבוט את עצמך, כדי לוודא שאני קוראת תיאור מציאות ולא חלום: סטודנטים חרדים לומדים באלפיהם בקמפוסים רגילים ורק אני, איכשהו, פספסתי את זה?!

האמת, לצערי, היא שיופי וזהר מתארים מציאות חלומית. אין אלפי סטודנטים חרדים באוניברסיטאות רגילות.רחוק מכך. מספרם של הסטודנטים החרדים בקמפוסים רגילים עומד על עשרות בודדות, אם בכלל. על בסיס עשרות בודדות אלה לא ניתן לקבוע ש”השילוב מתבצע כבר כיום בהיקפים גדולים”. יתר על כן , רובם המכריע של סטודנטים אלה מעידים על קושי גדול ומסרבים להפוך לשגרירי אפשרות ללמידה כזו.

על מה מסתמכים יופי וזהר? על “ידידות טורונטו”, למשל. הקרן אומנם מצהירה על תמיכתה בכ-1500 סטודנטים חרדים במוסדות להשכלה גבוהה, אך עיון מעמיק יגלה שרובם לומדים במוסדות מותאמים הפונים לציבור החרדי(דוגמת מבח“ר ומכללת בית וגן, ומוסדות שהקימו שלוחות חרדיות כמו הקמפוס החרדי בקריה האקדמית אונו), ולא באוניברסיטאות רגילות. במוסדות המותאמים קיימת כמובן הפרדה מגדרית, התאמות ללוח השנה, ועוד. מיעוט מבוטל שמוערך בכ-500 סטודנטים לומד ב”קמפוסים רגילים”. מספרים דומים תוך פירוט המוסדות אפשר למצוא במחקר שפורסם במוסד שמואל נאמן, (ראו עמוד 8, נספח א’).

מדוע, אם כן, הזכרתי עשרות בודדות בעוד המסמך שצרפתי מעיד על כ-500? משתי סיבות: ראשית, יותר ממחצית מאותם 500 הם סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה. זהו אומנם מוסד שאיננו מיועד לחרדים, אך לא ניתן להכליל ממנו על שילוב חרדים במוסדות השכלה גבוהה רגילים, שכן המבנה המיוחד של האו”פ מאפשר למידה מהבית. הוא אינו מחייב למידה בקמפוסים מעורבים או בזמנים המקשים על הסטודנט החרדי. כך שנותרנו עם כ-200. לגביהם אטען ששאלת “מיהו חרדי” רלוונטית מאד בבואנו להכליל מהם על אוכלוסיית החרדים. בדומה למה שהתרחש בנח”ל החרדי, שמעולם לא היה באמת “חרדי,” אלא שימש כגדוד שקלט צעירים לאחר שיצאו מקהילותיהם, כמו גם את בוגרי המגזר הדתי-לאומי. נכתב על כך בכמה מקומות: ב-2001 בווינט “נח“ל חרדי? אין דבר כזה“, ב-2012 בהארץ “חיילים דתיים–לאומיים משרתים במסלול המיועד לחרדים בלבד”, וב-2013 באחד הדיונים ברשת). כך, עולים על עגלת “השכלה גבוהה לחרדים” גם אלה שאינם שייכים מלכתחילה לקהל היעד המוגדר. למשל, סטודנטים רבים מאותם 200 הם חסידי חב”ד, שהתנהלותם הכללית במרחב הציבורי אינה מייצגת את ההתנהלות החרדית הקלאסית.

בסיכום כולל, האלטרנטיבה כביכול שעליה מצביעים יופי וזהר אינה אלא הולכת שולל. אין באמתחתם הצעה אמיתית לשילוב חרדים בהשכלה הגבוהה, אלא רק חזרה על האפשרות שהייתה קיימת תמיד – להצטרף וללמוד במוסדות ההשכלה הגבוהה הרגילים. אפשרות שכידוע לכולם היא בלתי אפשרית עבור בני ובנות הקהילה החרדית הזקוקים להתאמות לאורחות חייהם, שאחת מהן היא הפרדה מגדרית.

יתכבדו יופי וזהר ויכתבו ברורות: אין אנו מעוניינים בשילוב חרדים וחרדיות במוסדותינו, אלא אם ישנו את אורחות חייהם. אנו מבכרים “שוויון” תיאורטי על פני שילוב מעשי, מתוך התעקשות ונפנוף בשפה דמגוגית ובטענות על “מדרון חלקלק”. הנה ציטוט בעל נופך היסטרי משהו מכתיבתם: “נייצר חברה מפלה שהפרדות והדרות בה הן עניין שבשגרה, בנוסח אפגניסטן או ערב הסעודית”. טענות פופוליסטיות על הדרה משיגות הנהוני הסכמה בקלות, הרבה יותר מאמירות אמיצות שצריך לעמוד מאחוריהן ושדורשות התמודדות בשטח עם סטודנטים וסטודנטיות חרדים שאפילו מראם החיצוני קשה לעיכול בקמפוס אוניברסיטת תל אביב שיופי מסתובבת בו.

אפשר להוסיף עוד הערות רבות על מה שהם כתבו. אולם, אוסיף רק שהתפלאתי לגלות כי הקריאה של יופי וזוהר באתרים אליהם קישרו היא סלקטיבית. כיצד הם, הרואים עצמם כשואפים למניעת אפליה בין המינים ומבקשים למנוע פגיעה עתידית אפשרית בנשים, מתעלמים ממה שמצהירה אותה “ידידות טורונטו” שממנה הם מתפעלים. אותה עמותה נפלאה, המתוארת בפוסט שלהם בפסקה מרשימה, מצהירה כבר בעמוד הראשון של הקישור כי “קהל היעד: גברים בוגרי החינוך החרדי…”. לאן נעלמו הנשים? האמנם הציבור החרדי מורכב מגברים בלבד?! או שמא חושבים יופי וזהר שנשים חרדיות אינן זכאיות לשוויון, אלא רק נשים חילוניות?!

רק מתבקש להזכיר כאן את טורה של אסתי רידר-אינדורסקי “לנשים החרדיות אין סיכוי” שמסתיים בפסקה זו: “לכל מחאה יש תמונה ששובה את העין וצובטת את הלב. במקרה של הדרת הנשים זו תמונת הנשים שיושבות מאחור בקווי המהדרין. אבל ‘ידידות טורונטו’ ויופי תירוש וזהר כוכבי (במקום השר בנט במקור, ת.ז.) מדירים ומפלים נשים חרדיות באופן בוטה הרבה יותר. הם אפילו לא נותנים להן לשבת מאחור, אלא מונעים מהן לעלות על האוטובוס; אוטובוס ההשכלה האקדמית. שירוצו ליד, או שיילכו ברגל. ממילא הן לא מגיעות לשום מקום.”

תמר זך הוא שם עט של סטודנטית חרדית