• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

המחאה בין עם ללאום

על עיוותה הלאומי של מדינת ישראל
יוסי ברנע

“העם רוצה צדק חברתי”, מכריזים שלטי המוחים. אך זוהי סיסמה ריקה. ראשית, “צדק חברתי” אינו אומר דבר על מהותו. ברור לכאורה שאינו צדק “כלכלי” או “פוליטי”, אבל למעשה גם זה אינו נכון משום שהחברה האזרחית אינה מנותקת מהמדינה ומהכלכלה. כל שינוי חברתי משמעותי דורש מעורבות פוליטית בדמות שינוי מדיניות הממשלה.

“צדק חברתי” יכול להיות צדק של שווים, צדק של המוכשרים, צדק של החזקים, כי אינו מכיל קריטריונים לשיפוטו. הכוונה היא ככל הנראה לצדק שוויוני שיושג על ידי צמצום הפערים בחברה, כיוון שערך השוויון הינו ערך מרכזי בדמוקרטיה לצד ערך החירות. אך על איזו חברה מדובר? ואם לחזור לסיסמה “העם דורש צדק חברתי”, מיהו העם? כלל היהודים בארץ? בעולם? כל האזרחים? אלו הן שאלות מרכזיות להבנת עיוותה הלאומי של מדינת ישראל כפי שהתפתחה עד עצם היום הזה.

ניקח למשל את תחום המקרקעין, ללא ספק תחום מרכזי במחאה. 93% מאדמות האדמה הן אדמות מינהל מקרקעי ישראל, ומתנהלות כפי שמתנהלות אדמות קק”ל – האחראית על שמירת “אדמות הלאום”. אולם לאום זה אינו לאום טריטוריאלי, ואין הוא כפוף לשלטונה הריבוני של מדינה דמוקרטית. חבריו הם בני “הלאום  היהודי” לדורותיהם. קק”ל, שנוסדה בתחילת דרכה של הציונות המדינית ועסקה ב”גאולת האדמות” ממי שאינם יהודים, המשיכה להתקיים גם לאחר הקמת המדינה, כמו גם מוסדות ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית שמילאו תפקידים מעין ממשלתיים (עלייה, התיישבות).

Independence 48 JNF Stamp. צילום: cc by- zeeveez

על אדמות קק”ל יכולים לשבת רק יהודים, ואסור למוכרן. אין זה ראוי שיתקיים דבר כזה במדינה דמוקרטית. כמו כן, במדינה דמוקרטית לא צריך להיות מצב בו היא שולטת על 93% מהאדמות. מכאן, שיש צורך בהפרטה המונית של אדמות המדינה למעט אדמות חקלאיות-ירוקות ואדמות לשימוש הצבא ומערכת הביטחון. ספסור המדינה באדמות כיום הוא שמייקר אותן, הפרטתן לטובת כלל האזרחים תוזיל את הבנייה. כשמדובר על בנייה צריך לזכור גם את האוכלוסייה החלשה והמנוחשלת ביותר במדינה, הבדואים שבנגב. במקום ללכת לקראתם ולהגיע להסדר על הקרקעות שהם דורשים, פועלת המדינה באמצעות מוסדותיה בצורה כוחנית ולעתים אף עבריינית בהרס צריפים על תכולת הפנים בהם.

אם העם רוצה צדק חברתי, אז צריך קודם כל להגדיר מיהו העם. מאחר שעם אינו מושג חד-משמעי (שהרי קיים גם המושג “עם הסוחרים”), מן הראוי להגדיר מיהו הלאום. אם חפצים אנו לחיות במדינה דמוקרטית, היא צריכה להיות מדינת לאום של כלל אזרחיה הישראלים – כל האזרחים יהיו שווים בפני החוק ולכולם תהיינה זכויות פוליטיות מלאות ושוות. במדינה שכזו, יוכלו ערך השוויון וערך החירות להיות ערכים משמעותיים יותר מאשר הנם כיום וזאת לכלל אזרחי ישראל.

הכותב הוא סטודנט לתואר שני באו”פ

כנראה שיעניין אותך גם: