דיאלקטיקה גזענית (1)
“גן ילדים בבית הספר יסודי תורני רשב”י בלוד פתח השנה כיתת גן נפרדת לתלמידים ממוצא אתיופי בלבד – כך נודע ל-ynet. ~
ביום הראשון ללימודים נדהמו הורי כ-20 ילדים בגן בגילאי 2-4, יוצאי הקהילה האתיופית, לגלות שבגן שלהם לומדים אתיופים בלבד. בשני הגנים הנוספים הקיימים בבית הספר השייך לרשת המעיין התורני של ש”ס לומדים ילדים “צברים” בלבד.
כשפנו ההורים לברר את העניין עם הגננת, נענו כי בבית הספר קיימת גם הפרדה בין בנים לבנות בשל אופיו התורני של בית הספר וכי הדבר “טבעי” בשל השוני בקרב הקהילות”.
אני תמיד מופתע ונתקף יאוש בכל פעם מחדש כאשר אני רואה כיצד קורבנות של הפלייה וגזענות נוקטים בדיוק באותן שיטות של מדכאיהן על מנת להפלות ולהשפיל קבוצות אחרות.
מעניינת במיוחד טענת הגננת אודות “טבעיות” ההפרדה “בשל השוני בקרב הקהילות”.
זה בדיוק הנימוק שמעלים והעלו ראשי זרם החינוך העצמאי האשכנזי להצדקת מדיניות ההפרדה בין תלמידים מזרחים לתלמידים אשכנזים במוסדותיהם, ליצירת מכסות לתלמידות מזרחיות בסמינר “בית יעקב” ופרקטיקות מפלות אחרות. מבחני מיון בהבנת אידיש היוו מכשיר יעיל לשרטט את הגבול הטבעי בין הקהילות השונות.
טענות הפלייה היו כזכור גם אחד המניעים שעמדו בבסיס הקמת תנועת ש”ס, טענות שראשיה אינם מחמיצים שום הזדמנות להעלותן בכל פעם שניתן להפיק מהן איזשהו רווח פוליטי.
עובדה “טבעית” טריויאלית נוספת: זה שאתה קורבן של הפלייה ודיכוי לא מעניקה לך חסינות מלהפוך לגזען ומדכא.


