הכוח הנשי העובד שבונה גאווה
5 בבוקר השעון מצלצל ובצלצולו המעצבן, מתחיל המרוץ המטורף לעוד יום של אישה עובדת, יום שמתחיל ב 05:00 וניגמר מי יודע? מכינה את קפה הבוקר, חושבת מה לבשל לארוחת הצהריים, מדליקה את האש בתנור, מניחה את הסיר הריק וחושבת מה להכין 05:15 עדיין מתענגת על הקפה, מרימה עיניים לשעון וכמעט מתעלפת ואז מתחיל המרוץ, חותכת מקלפת ומתבלת את ארוחת הצהריים, מכינה כריכים לילדים לארוחת הבוקר בבית הספר, אחד חולה על נקניק, אחת רוצה רק שוקולד ואחד ישמור אלוהים, סטייליסט רוצה טונה עם זיתים שחורים ופרוסות מלפפון דק דק, טוב, “נו, אני מתה עליו”, הכריכים מוכנים 05:30 , לוגמת עוד לגימה מדליקה סיגריה ובחצי עין על השעון, וווא איזה בלגן מסדרת את הסלון מהר, מכניסה את הכביסה למכונה, שוטפת את שאריות הלילה בכיור 05:40 , הטורבו הנשי נכנס לעבודה, מקלחת, דקה דומיה מול ארון הבגדים, מתלבשת ועכשיו הקטע היפה מול המראה איפור, סומק, שפתון וחיוך של מדונה נשפך לה פתאום על הפנים 05:55 , מנשקת את הילדים ויוצאת לכיוון האוטובוס לעבודה.
”
06:00 יושבת באוטובוס ליד חברה, שתיהן זועפות ונרדמות, 06:45 מגיעות לחדר ההלבשה, מחליפות בגדים לבגדי העבודה, יושבות על כוס קפה קצר “תגידי שמעת על”?…, 07:00 כל אחת הולכת לפינה מרימה טלפון לבית להעיר את הילדים, בדרך כלל השיחות מתחילות בשקט ומסתיימות בצעקות כבדות 07:01 כל אחת הולכת למקום עבודתה, ניקיון ושטיפת משרדים/מתקנים, עובדות מטבח, מזכירות, לבורנטיות, טבחיות, מלצריות ועוד מגוון עבודות עד לשעה 15:30 , לפעמים החשבון בנק מעיק אז נשארות שעות נוספות, עולות לאוטובוס ומתעלפות מעייפות מתעוררות ב 16:30 בדיוק בכניסה לעיר (דימונה).
”
16:35 נכנסת לבית מותשת, הילד הסטייליסט זה עם הטונה, מכין קפה שחור לאמא ששבה מהעבודה, מחבק אותה חיבוק ענק, נשיקה גדולה והיא! כבר מבינה שיש בעיה בדמות מכתב מבית הספר או צרה אחרת, משילה מעליה את בגדיה, מסתכלת על המיטה ומתה “לדפוק” איזה שינה גדולה, מתעשתת מיד לכיוון המטבח, קצת כלים, מתחילה לתכנן את ארוחת הערב, תולה כביסה בעצלתיים, בין לבין עוזרת בהכנת שיעורי הבית, הסטייליסט זה עם הטונה מסתובב בבית כמו חתול שהדליקו לו את הזנב והיא מתעלמת ממנו, האחרים “כפרה עליהם נשמות” עוזרים לאמא, 20:30 עייפות נוחתת עליה ובכוחות האחרונים, ארוחת ערב, כלים טאטוא קטן בבית, מקלחת ומתענגת בשקט שעוטף אותה לרחש המים הזורמים עד טיפת המים החמים האחרונה, 21:00 מתיישבת בנחת עם חיוך של רוגע שמתפשט על פניה, הכפרות שלה הילדים כבר מנמנמים במיטות, והסטייליסט זה עם הטונה כבר מטפס על הקירות, והיא לא מחשבנת לו, לא סופרת אותו, לא רואה אותו ממטר, צופה בטלוויזיה ולאט לאט עיניה נעצמות מעייפות, נרדמת, הסטייליסט זה עם הטונה מעיר אותה משנתה 22:00 היא מכוונת את השעון ל 05:00 ושניהם ישנים ביחד, האמא הרדומה שואלת מה קרה היום? והסטייליסט אומר לאמא בשקט “המורה רוצה שתגיעי מחר בבוקר לבית הספר”, “תגיד למורה ……” ושניהם נרדמים, אישה אמיצה שבונה את הגאווה בלהיות אמא עובדת 17 שעות על הרגליים, עבודה בשכר ועבודה בבית.
ועכשיו יאמרו לי הקוראים! מי עובד יותר קשה? מי עמוד התווך בבית? מי יודע יותר טוב לשרוד? מי עובד 2 משרות מלאות? מי יודע לעשות כלכלת בית נכונה? ואם התשובה כל כך ברורה, אז מדוע רוב הנשים העובדות
תודה על המידע המקיף שמופיע באתר


