• WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.49.37
    אקטיב אגרסיב
    על פועלם הטוב של הלוחמות והלוחמים לשינוי חברתי
  • WhatsApp Image 2024-05-19 at 12.56.14
    השאלון
    יוצרות ויוצרים מתארחים בסלון הספרותי של העוקץ

"המודל הדני" - השקר והאמת

עמי וטורי

לאחרונה זכיתי להיתקל בתקשורת הכתובה והאלקטרונית בשבחי “המודל הדני המאפשר לפטר כל עובד בכל עת”. האמת קצת מייאש. יכול אדם לכתוב מאמרים על גבי מאמרים על תכונותיו ומבנהו של המודל הסקנדינבי, ואפילו לכתוב מאמר תגובה למאמר שפורסם “בתכלת” ובכל זאת לשוב ולשמוע “שבח” זה. “שבח” המיטיב לתאר את המודל הסקנדינבי בערך באותה מידה שבה ניתן להכיר את הפיל על בסיס הידיעה על קירבתו הזואולוגית לשפן.

הנייר סובל הכול והמדיה האלקטרונית לא תמיד מדייקת. מי שרוצה יכול לקרוא בעברית ובאנגלית כיצד פועל באמת “שוק העבודה הסקנדינבי”. אבל מתקבל אצלי הרושם כי אי דיוקים והשמטות אלו אינם תמימים או לחילופין חלק מאיזה וויכוח אקדמי בין כלכלנים.

בישראל חלה בשנים האחרונות התעוררות בנושא העבודה המאורגנת. השילוב, בין תיעוד לא מתנצל של המאבק כמו למשל בסרט “שביתה” לצד השיח סוציאל –דמוקרטי המתפתח והאכזבה מפתרונות קסם העוברים דרך הפוליטיקה הפרלמנטארית, יצרו רשתות של פעילים המתמקדות בסיוע להתארגנויות עובדים. רשתות אלו אחראיות בין השאר להקמתו של ארגון העובדים הכללי החדש “כוח לעובדים” המונה כ 3000 חברים ולהתארגנויות נוספות. ההסתדרות מצידה מגלה עניין הולך וגובר במה שאמור היה להיות בראש סדר העדיפויות שלה. מספר הולך וגדל של עובדים מפנים את רוח התיקון לחוק הסכמים קיבוציים משנת 2001, (ההגנה על זכות ההתארגנות), ועושה בו שימוש.

יתכן שיש מי שמפחד מההתפתחויות האחרונות ומבקש לחסל את התופעה לפני שיהיה מאוחר מידי.  הטיעונים כנגד התארגנות עובדים, מאוד חלשים. רובנו עובדים חסרי הגנה בג’ונגל הקרוי “שוק העבודה הישראלי” ולכן מרביתנו גם יודעים על בשרם כיצד ניראה “גן העדן התעסוקתי” שאותו מקדמים גופי הימין הכלכלי הישראלי. יודעים ומעדיפים מן הסתם עולם קצת יותר טוב.  אך לא תמיד מספיק רק לדעת שהמצב רע. גם ההכרה בקיומה של אלטרנטיבה מעשית, שאינה בגדר פנטסיה הקיימת רק כחזון, חיונית. חלומות על חברת מופת בהחלט מסוגלים להניע את חלקנו. אבל סוציאל-דמוקרטיה לפחות לפי אדוארד ברנשטיין היא: “התנועה המתמדת קדימה, תוך הכרה כי יש כבר בהווה דברים שרצוי היה שיתקיימו גם בעתיד, כשם שגם בעתיד עוד יתכנו דברים שמוטב לכולנו כי יהיו נחלת העבר”. לכן ארגוני העובדים הסקנדינביים המהווים את ליבתו של המודל הסוציאל דמוקרטי השורר  בשבדיה, נורבגיה דנמרק ופינלנד משמשים במידת מה גם כמקור השראה עבור חלק מפעילי ארגוני העובדים ישראלים.

עם העובדות שלפיהן 80% מהשכירים בשבדיה, 60% מהשכירים בנורבגיה ו כ 80% מהשכירים בדנמרק ופינלנד חברים בארגוני העובדים, קשה להתווכח. לכן מספרים לנו כי הארגונים בארצות סקנדינביה שונים בכך שהם “נוחים יותר למעסיקים” וכתוצאה מכך נזקם מועט יותר. ולראיה “בדנמרק קל לפטר”. הסכם קיבוצי מוספים ואומרים לנו אינו בהכרח דבר רע כאשר הוא נעשה בסקנדינביה, שהרי אחרת איך אפשר להסביר את עושרן של מדינות ש כ 90% מהשכירים בהם מועסקים תחת הסכמים קיבוציים. “אבל הסכם קיבוצי כפי שתובעים הוועדים הישראלים הוא רעה חולה”.

אכן ארגוני העובדים בסקנדינביה שונים. אך ספק אם הם שונים בדרך שהייתה מוצאת חן בעיני אוריאל לין וחבר מרעיו.  למשל בין מטרותיו הרשמיות של “ארגון עובדי הבניין השבדי”, (ארגון בן כ 120,000 חברים החבר בפדרציית ארגוני העובדים הגדולה בשבדיה ה LO ומקיף כ 80% מפועלי הבניין בשבדיה), מופיעה המטרה הבאה: “לפעול להתפתחות החברה על בסיס של דמוקרטיה פוליטית, חברתית וכלכלית”. מדובר בארגון שהמסגרת המובילה בו היא ראשי החטיבות האזוריות הנבחרים לכהונה בת שנתיים ע”י צירים הנבחרים באספות חברים מקומיות מידי שנה. חבר הארגון יכול לבחור אם להשתייך לחטיבה אזורית לפי מקום עבודתו או לפי מקום מגוריו. בפני מעסיק שבדי או זר הסבור כי מותר לו להעסיק עובדים בתנאים הנופלים מאלו של ההסכם הקיבוצי של ענף הבניין, מעמיד “ארגון עובדי הבניין השבדי” אלטרנטיבה פשוטה, “חתום וכבד הסכם קיבוצי הזהה להסכם הקיבוצי הענפי או פשוט את הרגל בעקבות שביתת חרם כללית”. שכר המינימום לפי הסכם קיבוצי זה הוא למעלה מ 11 אירו לשעה (כ 110 כתר שבדי) לא כולל תשלומי מעסיק של כ 40% וחופשה שנתית בשכר מלא של 5 שבועות בשנה. אפשר גם ללמוד “מארגון עובדי האחזקה” השבדי שקיבל לאחרונה את ההחלטה לקבל לשורותיו כחברים שווי זכויות “עובדים חסרי ניירות” (מה שקרוי בישראל רווית האמפטיה האנושית “עובדים לא חוקיים”). בנוסף ה LO השבדי יוצא במבצע של אכיפת תנאי השכר והעבודה של ההסכמים הקיבוציים השבדים גם על כ 40,000 ה “עובדים חסרי הניירות” בשבדיה ( כ 1% מכוח העבודה המקומי) תוך שהוא קורא להם לדווח על כל פגיעה מצד המעסיק, מבטיח אנונימיות ומשתמש בסיסמא “אתם אולי מפחדים מהמעסיק אבל האיגוד אינו מפחד מאף מעסיק”.  

אם בדנמרק עסקינן אזי כמה עובדות על “שוק העבודה הדני”. שכר המינימום הדני במסגרת ההסכמים הקיבוציים עולה בכל הענפים על כ 110 כתר דני לשעה שהם למעלה 13 אירו. שבוע העבודה התקני הוא 37.5 שעות לשבוע ועל עבודה מעבר לשעות אלו יש לשלם פרמיית שעות נוספות. כל עובד זכאי ל 5 שבועות של חופשה בתשלום בשכר מלא ממעסיקו. אם החופשה לא נוצלה באשמת המעסיק,( למשל עקב פיטורים), על המעסיק לשלם לעובד את שכר החופשה בנוסף למשכורתו הרגילה. אסור לפטר עובד עקב סיבות לא מוצדקות דוגמת מינו, דעותיו, גילו או חברותו בארגון עובדים. כל ארגון עובדים יכול להכריז על שביתה מוגנת בכל מקום שבו יש לו חברים אם הוא אינו צד להסכם קיבוצי תקף במסגרת מקום עבודה זה. לארגוני העובדים מותר לקיים שביתות סולידאריות ושביתות חרם כמעט ללא הגבלה כסיוע לעובדים הנאבקים על הסכם קיבוצי חדש או כנגד הפרת הסכם קיבוצי קיים.  גם בשביתה לא מוגנת יש תיקרה המגבילה את תביעות הנזיקין המקסימאליות שניתן להשית על העובדים לסכום צנוע מאוד. התא המקומי של ארגון העובדים בוחר את פקח/פקחי הבטיחות במקום העבודה. לפקחים אלו הסמכות להפסיק את העבודה בכל עת אם הם סבורים כי יש סכנה לגופם או רכושם של העובדים. המעסיק חייב לשלם עבור הזמן בו לא התקיימה העבודה אלא אם הוכיח בפני בית דין כי הפסקת העבודה לא הייתה מוצדקת. גם במקרה זה אסור לפגוע בעובדים או בפקח עקב הפסקת העבודה. המעסיק חייב להעביר לתא המקומי של ארגון העובדים את כל המידע העסקי שיכולה להיות לו רלוונטיות לעובדים. כל חברה בע”מ עם יותר מ 35 עובדים חייבת בדירקטוריון. 1/3 מחברי הדירקטוריון חייבים להיות נציגי ארגוני העובדים במקום העבודה אם העובדים רוצים זאת. לנציגים אלו זכויות שוות לאלו של הדירקטורים מטעם הבעלים. דמי האבטלה בדנמרק הם כ 80% משכר המינימום הדני למשרה מלאה ( 90% מהשכר הקובע עד לתקרה נמוכה יחסית). דמי האבטלה ניתנים לתקופת זמן ארוכות מאוד היכולות להגיע גם ל 3 ואפילו 5 שנים במקרים מסוימים.

בנוסף המדינה הדנית ערבה לחינוך חינם מגיל שנה ועד סוף אוניברסיטה, ביטוח בריאות כולל טיפולי שיניים מלאים עד גיל 18 ודיור מוגן או סיעוד מלא לזקוקים לכך. כמו כן כמעט כל מקומות העבודה מכוסים בהסדרי פנסיה מתוקף ההסכם הקיבוצי ופנסיית המינימום נטו המובטחת לכל, שווה לפחות לגובה הנטו של שכר המינימום הדני.

העובדים הדנים חווים בטחון תעסוקתי למרות שקל לסיים את עבודתו של שכיר במקום עבודה מסוים אם הסיבה לכך הינה כלכלית ולא התנכלות עקב שיקולים לא ראויים. הם חווים ביטחון תעסוקתי משום שפיטורים בדנמרק כמוהם כמעט כמעבר ממחלקה למחלקה במסגרת אותו מקום עבודה ותחת אותו הסכם קיבוצי. קצת שונה ממעבר מעבודה במסגרת מקום עבודה מסודר ומאורגן אל “תוכנית ויסקונסין” או אל אחת מחברות כוח האדם והקבלן המאורגנות במסגרת איגוד לשכות המסחר.        

   

כנראה שיעניין אותך גם: