לאלמוג בהר

“כשאהיה משורר, משורר מת, אולי אכתוב טוב ממני”

(אלמוג בהר)

 

לְכָל הַמְּשׁוֹרְרִים הַחֲדָשִׁים יֵשׁ עַכְשָׁו זָקָן

כָּל הַמְּשׁוֹרְרִים עַכְשָׁו כּוֹתְבִים עַל אַהֲבָה טוֹב יוֹתֵר מִמֶּנִּי

לְכָל הַמְּשׁוֹרְרִים שֶׁמֵּתוּ הָיְתָה תְּמוּנָה בְּשָׁחֹר וְלָבָן

כָּל הַמְּשׁוֹרְרִים שֶׁמֵּתוּ כָּתְבוּ עַל אַהֲבָה, גַּם חָווּ אוֹתָהּ

אֲבָל אֵיךְ אוּכַל לִכְתֹּב עַל אַהֲבָה שֶׁאֵינֶנָּה רוֹצָה לַחְווֹת אוֹתִי

כָּמֵהַּ אֲנִי לִהְיוֹת בֵּין הַמְּשׁוֹרְרִים הַחֲדָשִׁים וְעַל כֵּן גִּדַּלְתִּי זָקָן

בָּקִיא אֲנִי בַּמְּשׁוֹרְרִים הַיְּשָׁנִים, מְזַהֶה אוֹתָם מִבַּעַד לַשָּׁחֹר וּמִבַּעַד לַלָּבָן.

אָז אֲנִי גּוֹנֵב שׁוּרוֹת

שׁוּרָה מִשָּׁם וְשׁוּרָה מִכָּאן

גּוֹנֵב זֶהֻיּוֹת

גּוֹנֵב סֶקְס אֶפִּיל

גּוֹנֵב רְגָשׁוֹת

לְכָל הַמְּשׁוֹרְרִים הַחֲדָשִׁים יֵשׁ עַכְשָׁו זָקָן.