מאהל מחוסרי הדיור בירושלים, סידרה 972 / הוצאת עם עובד
ובית ברבור
שמחים להזמינכם לאירוע לכבוד צאת הספר:
“תהודות זהות: הדור השלישי כותב מזרחית”
בעריכת: מתי שמואלוף, נפתלי שם-טוב וניר ברעם
ביום שני, ה-10.9.2007, שמונה בערב, במאהל מחוסרי הדיור בירושלים
בור השיבר, רחוב קינג` ג`ורג`, ירושלים
על המאהל של מחוסרות הדיור בירושלים: בישראל מספר הולך וגדל של משפחות המאבדות את התקווה לחיים בכבוד. אמהות חד הוריות המתגוררות עם ילדיהן במרתפים, במקלטים, ברחובות. עובדים שהפכו לעבדים. דור שני, שלישי ורביעי לעוני ומחסור. מאבק זה מרכז בתוכו את ההתנגדות לכל העוולות החברתיות – ניצול כלכלי. פגיעות והטרדות מיניות. הדרה של מיליונים מנגישות לשירותים ציבוריים בסיסיים: בריאות, מגורים, חינוך ורכישת השכלה גבוהה. המאבק הנוכחי, תחנה ראשונה במאהל המחאה, מנוהל ומובל על ידי נשים (וגם כמה גברים) עצמאיות ואין לו קשר ישיר לארגונים החברתיים השונים. אנחנו באות ממקומות ורקעים שונים, אבל כולנו חיות פה ומאמינות בכל ליבנו כי זכותו של כל אדם לחיים של כבוד, בלי קשר למינו, גילו, מוצאו, דתו או מצבו הכלכלי. למרות שאיננו מייצגות איש מלבד עצמנו, לא נותרה לנו ברירה, אלא לצאת למאבק למען חיים הוגנים, סולידריות ואחריות הדדית. אנחנו אלפי המשפחות הממתינות לדירת דיור ציבורי, אנחנו מאות אלפי הילדים החיים מתחת לקו העוני, אנחנו תושבי הדרום והצפון שנזנחו וננטשו במשך שנים, אנחנו הנשים המותקפות פיזית ונפשית באורח קבע, אנחנו כל אותם עובדים ללא זכויות, אנחנו הקשישים החיים מהבטחת הכנסה, אנחנו החולים שאינם זוכים להיכלל בסל התרופות, אנחנו הנכים, החלשים והחריגים. אנחנו כל אלו ועוד, מזמינות אתכן, אתכם, בגאווה, לקחת איתנו חלק במאבק הזה.
על הספר “תהודות זהות”: על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא קיימים מזרחים צעירים בישראל. כולנו ישראלים. בעוד שאת המהגרים ובניהם מציינים כיוצאי אסיה-אפריקה, הדור הצעיר אוּחד במכבש כור ההיתוך. “לא עברתם את זה?” שואלים ומתכוונים למזרחיות, “ומהי בכלל המזרחיות הזאת?” שאלה טובה. מלים רבות נכתבו בשנים האחרונות על-ידי מזרחים בני דור ראשון ושני. באנתולוגיה זו ניתן לראשונה קול לדור השלישי, שמרביתו גדל בפריפריה בשנות השבעים והשמונים. רבים מהכותבים כתבו טקסטים אישיים, החושפים באומץ סיפורי חיים של הדור הצעיר. בספר הזה התגבש פסיפס אנושי מרתק, שנע בין שכונות הפריפריה בדרום ובצפון, שכונות האריסטוקרטיה בירושלים ומרכזי העצבים של תל אביב. ישראל המרוחקת, הפריפריאלית, עולה מתוך הספר בישירות, בכאב, לעתים בזעם ובקול חכם ומלא תובנות. בין הסיפורים מתערבלים פיסות חיים מלאי מורכבות: ילדה שגדלה בצלו של סיפור אהבה בלתי-אפשרי בין מזרחי לאשכנזייה, וצעיר שמחמיץ שוב את אביו הקרב למותו; נערה שמוותרת על זהותה כדי “להשתייך”, וילד שמאמץ עבריין כדמות אב; זמרת שבוחרת במוסיקה הערבית ומשלמת את המחיר, וסופר שמגלה במפתיע את עולמה המורכב של אמו, ועוד.
הכותבים גם יוצאים החוצה: מגלים את קהיר ומרקש, נמלטים לברזיל ולהודו, ובסופו של דבר חוזרים הביתה, להישיר מבט אל השאלות שכל אדם שואל לגבי זהותו, עברו וחייו.
רשימת הכותבים/ות: נעמה גרשי, שמעון אדף, נפתלי שם-טוב, מתי שמואלוף, דיקלה (דורי), סמי ברדוגו, סיגלית בנאי, יונית נעמן, אלמוג בהר, אייל בן משה, איריס ארגמן, יאלי השש, אליענה אלמוג, יחזקאל רחמים, אדמית פרא, דודו בוסי ושבא סלהוב.
ברכות : מתי שמואלוף
דברי פתיחה: איילה סבאג – מאהל מחוסרות הדיור בירושלים
הקראה: אדמית פרא – עיתונאית ועורכת
הנחייה: אלמוג בהר
דיון:
איילה סבאג, אייל בן משה ויפה בניה סרי
למידע נוסף, מתי שמואלוף 0522-471270, אלמוג בהר 050-7518905
http://itstime.blogli.co.il/
http://www.notes.co.il/mati