על הזיכרון

אֲנִי הוֹלֵךְ וּמִתְיַתֵּם

מִנְּכָסַי. נִיחוֹחוֹת

הָפְכוּ שְׁמוֹת תֹּאַר

מַרְאוֹת נִדְמִים לְאַגָּדָה.

הָיָה, אוֹ לֹא…

מַגַּע יָדָהּ?

בְּגִידַת הַשִּׁכְחָה –

שִׁירִי נֶאֱבָק עַל חַיָּיו.

בִּיגוֹנוֹ, יָךְ

בַּסֶּלַע, לַחֲצֹב

לְמִלִּים אֶת

שֶׁדִּבְּרָה הָאַהֲבָה

טֶרֶם שְׁכוֹל הַגּוּף

אֶת שְׁהָיְתָה.