היסטוריה שבעל-פה מקשיבה לקולותיהם של נשים וגברים, אנשים רגילים, ומאפשרת לחוויות שלהם, למחשבותיהם, לאכזבותיהם, להיות חלק מהזיכרון החברתי הרחב. זהו קטע מתוך פרויקט מחקר יחיד מסוגו על דימונה, שיוצג השבוע לראשונה
״היהודים *גורשו בכוח* מארצות ערב ומהיום תלמידי ישראל יכירו זאת״, קבע שר החינוך, תוך התכת כל ההיסטוריות כולן אל תוך נרטיב ציוני אחד ובו היהודים תמיד נרדפו בכל מקום על ידי כולם. אבל הסיפור, כרגיל, מורכב יותר. הקהילות משיבות לבנט – פרויקט מיוחד, חלק א׳
אין שום סיבה שאדם סביר יתנגד לרוב ההמלצות בדו"ח ועדת ביטון. נקודת המבט היא לעתים ציונית לפני הכל, אבל הוא כולל גם תיאור עשיר ומעניין של המציאות ושל מערכת החינוך הישראלית. נותר לראות כעת האם בנט הוא עוד פוליטיקאי שגוזר קופון על גבה של יהדות המזרח
על האופן בו רעיונות מתחום הסטטיסטיקה והדמוגרפיה של החברה הישראלית חברו יחדיו לשיח אאוגני על ״מזרחים״ בשנות הארבעים. האם אותם רעיונות הם אלו שבין השאר סללו את הדרך למה שיקרה עשר שנים מאוחר יותר – האפשרות לחשוב שתינוק של משפחה ממוצא מסוים, ראוי שיימצא לו בית אצל משפחה מסוג אחר?
באמצע שנות ה-70 נמלטה משפחתו של חררדו לייבנר מאורוגואי לארגנטינה עקב רדיפה פוליטית, תוך שביתם הופך לבסיס צבאי וההורים מופיעים כמבוקשים בטלוויזיה. המרדף המשיך אל תוך ההפיכה הצבאית במדינה, והסתיים בלית ברירה בישראל. עדות אישית ומחשבות על השונה והדומה בין הטראומות של משפחות בדרום אמריקה לאלו שבישראל
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
