בוקר אחד באוגוסט 1993 הציפו עשרות-אלפי אוטובוסים את הרחובות והסמטאות – בבית שלי הוקמה התחנה המרכזית החדשה. והנה בשנים האחרונות הקימה לנו המדינה גם מחנה פליטים צפוף. כל עוד המאבק למען זכויות האדם של מבקשי המקלט – מאבק שאני שותפה לו לחלוטין – נותר עיוור לכך ששכונות המצוקה הן היחידות…
יותר מדי שנים עברו כבר בצילה של מדיניות-היעדר-המדיניות של ישראל ביחס למבקשי המקלט. יותר מדי שנים עברו כבר כשברקע ההזנחה של דרום תל אביב, לצד השקעה מסיבית בפתרונות קשים מבחינה מוסרית ומשפטית כגון חולות. פסיקת בג"ץ לא עושה למדינה שום הנחות
בחודש האחרון נחשפנו לשני מקרי רצח של נשים שהתחננו להגנת המשטרה מפני רצח. שני הגברים המסוכנים נעצרו, שני הגברים המסוכנים שוחררו – ובתור פיתרון רציני, המשטרה הציעה לשתי הנשים הללו להעביר את חייהן למקלט, בעיר אחרת; למען בטחונן, כמובן
אני רוצה לזכור אותה לא בתור האשה המוכה הזאת מהחדשות, אלא בתור האמא החזקה והשורדת שלי, שגם כשהיא חשבה שהיא בדרך למותה כתבה לנו לחיות את חיינו, להיות מאושרים ולדאוג לרוקי וללאקי, הכלבים שלנו. בתה של אביטל רוקח, שנרצחה השבוע על ידי הפרוד שלה, סופדת לה
איתמר מן מבקר הן את המשתמשים במשפט הבינלאומי להשגת יתרון אסטרטגי והן את התופסים אותו כקיים במנותק מהקהילה המקומית. במקום זאת, הוא טוען שיש להפקיע את המונופול על הגדרות כגון ״אזרחים״ ו״לוחמים״ מידיהם של פרשנים מוסמכים מטעם הצבא או ממשפטנים. איך? בין השאר בפעולה אזרחית ישירה
לאחרונה, נידונה בפני ועדת החוץ והביטחון חוות דעת שכתב פרופ' אבי בל, לפיה רשאית ישראל להפסיק את אספקת החשמל והמים לרצועה. בחוות דעת נגדית, כותבת קבוצת משפטנים ומשפטניות כי המסקנות של בל מוטעות מן היסוד ואינן משקפות את מחויבויותיה של ישראל כלפי אזרחי הרצועה – לא לפי בג"ץ ולא לפי…
המטבע שבו הכל משולם הוא חיי אדם. שורה של הערות בפילוסופיה של מוסר לחימה עבור הדרגים הבכירים שמקבלים החלטות כלליות, קובעים תרגולות, מעניקים ייעוץ משפטי, מנחילים כללים ופרקטיקות. הערות שבעיקרן מוסריות, אולם טמון בהן גם פוטנציאל אסטרטגי ארוך טווח. ניסיון לתקן את מה שאסא כשר ועמוס ידלין עשו
החלטתי לנפץ את המיתוס הישראלי המקובל על כך שישראל עזבה את הרצועה ומאז אין לה שום אחריות למה שקורה שם ("יצאנו משם, אז מה הם רוצים מאיתנו?"), ושהיא רק מגיבה לירי הטילים. המציאות הרבה יותר סבוכה מכך. המלה "מצור" אומרת לכם משהו?
שליחת החשודים ברצח מוחמד אבו ח'דיר להסתכלות פסיכולוגית וקו הגנה של אי שפיות אינם מפתיעים. הם המשך ישיר של ההבחנה החדה בין "אנחנו" ו"הם". "הם" ההומופובים ו"אנחנו". מה אנחנו?
את השיח הליברלי של "כפייה" מול "חופש" בנושא סגירת המרכולים בתל אביב בשבת, אפשר לסבך עם הדיון הציבורי הסוער בו פסק אתמול ביהמ"ש העליון בארה"ב בעניין "הובי לובי" ואמצעי מניעה לנשים: חמישה שופטים גברים קבעו שלתאגידים בארה"ב יש חופש דת, וחשפו כיצד גם כאשר המדינה משתמשת ברטוריקה של "חופש", השוק…
