המירוץ לבחירות החוזרות בוויסקונסין מהווה מאבק תקדימי בין פוליטיקה שמרנית למתקדמת. כוחם של אויבי העבודה המאורגנת מאיים, ועקרונות מסיבת התה עשויים להשתלט על כל חלקה טובה. נעמה נגר מסבירה למה קשה במיוחד כעת להיות אישה בוויסקונסין
החגיגות על פסיקת בג”צ בעניין השוואת השכר לנשים מוקדמות מדי – אורלי בנימין חוששת שהמקרה של אורית גורן מנוצל כבסיס לגיטימציה למדיניות הציבורית בשוק העבודה, הלוכדת נשים בתעסוקת עוני ומבקשת לחסל את העבודה המאורגנת
תיקון לחוק הפרשנות יעניק הגנה מפני הפליה כנגד נטייה מינית או זהות מגדרית בכל מקום בו מוענקת הגנה נגד הפליה. אם תאשר אותו הממשלה היום, יוכח חוסנן האמיתי של הרשויות בגן העדן הדמוקרטי במזה”ת
משרד הבריאות מתעקש על חיבוק הדוב של הנשים הבוחרות בלידת בית. הוא מחליט בשבילן ובשביל היילודים שלהן, ומקפיד להתעלם ממה שהן אומרות או ממה שמספרים המחקרים. תמי טסלר קוראת את הטיוטה החדשה של נוהל לידות הבית
כנס על אי-שוויון בחינוך בלי אף דוברת אשה, חושף (שוב) את ההתיימרות הריקה של האקדמיה לנאורות. אסתר הרצוג על מנגנוני ההדרה המתוחכמים יותר או פחות של נשים, שמצליחים להציג את יאיר לפיד כדובר לגיטימי ואת היעדר נשים כעניין שאינו מכוון ואינו פוליטי
כן, גם השנה ארגון מצעד הגאווה נעשה בידי הומואים תל אביבים אשכנזים, אבל העיקר שלכאורה “כל אחת מוזמנת”. לצד זאת ההומו-לאומיות שוב זוקפת את ראשה בדמות הסיסמה הנבחרת “כל הארץ דגלים דגלים”. חגי קלעי על מאבק שלא כרוך בהצהרת נאמנות
כל המאבקים המזרחיים בהיסטוריה הישראלית ביקשו להתממש כטענה פוליטית מפלגתית, וגם כיום יש לחתור לפעולה מעצבת מציאות שתצמצם את הפערים בהקצאת המשאבים, הנעשית על פי מפתח עדתי. מאיר עמור מתאר את האודיסיאה המזרחית ומשיב לכפיר כהן
“והיא שעמדה” – הגדה עם מדרש נשי, לא מספיק בועטת בפטריארכיה וחסרה קולות של נשים רבות – אבל עדיין מצליחה להביא לשולחן הסדר קולות פמיניסטיים וקריאה לחברה אחרת. דנה ג. פלג קראה בה
מחלה של בת זוגה והבנה שאפשר לשכוח מסיוע של המדינה במקרים כאלה, הביאה את דנה ג. פלג להרהר ברצינות במערכת שלא תהיה שלא תלויה בחסדי הפריץ ובכסף שיש לו או אין לו לקנות את השלטון