אז חנין זועבי לא נחמדה. היא לא הערבייה שהייתה למרב בטיטו בראש כשחשבה על אחוות נשים. מצד שני, מזל שהיא קיימת, כי אפשר להשתמש בה כדי לייצר מזרחיות מדומיינת, שהיא בעצם יותר אשכנזית מאשכנזית. איריס חפץ מגיבה
עירית לינור לא התבקשה לשטוף את הפה בסבון אחרי שקראה לאורטל בן דיין “זונה” בשידור, ונתנה לכולנו שיעור בעוצמתו הבלתי מעורערת של המיקרופון בחסות המדים. המדור לחקירה במובן מאליו – איסוף, מיון וניתוח נתונים באמצעי התקשורת לכדי תמונת מציאות ישראלית הלכה למעשה
ישראל רואה עצמה כחלוצה בחקיקת חוקים בנושאי פריון. כך מתקבלת מראית עין של פתיחות, כשבעצם היא זו שמחליטה למי יש זכות להביא ילדות/ים, להיות הורה ולאלו סוגי משפחות תהיה הזכות ללדת ילדים. חדוה איל עם שני מקרים לדוגמה
האמנם בשם הפלורליזם צריך “לאזן” את דבריה של ח”כ ממפלגת בל”ד עם ח”כ מהימין הקיצוני? מכתב מחאה לראשי מכללת בית ברל על ביטול השתתפותה של ח”כ חנין זועבי בכנס השנתי לזכרה של ד”ר ויקי שירן
אני כותב את זה עבור מי שמוכנים להניח, שזה שהם לא מבינים מה הפמיניסטיות האלה רוצות, עדיין לא אומר שהן בהכרח טועות. רועי וגנר עם תרגיל מחשבתי בעקבות קמפיין מגרון של סולידריות שייח ג’ראח
אנו השמאלנים נוטים לחשוב שאנחנו נאורים, מגדירים את עצמנו באמצעות חזון אוניברסלי של זכויות אדם. אלא שלא תמיד זוכרים אצלנו שזכויות נשים הן גם זכויות אדם. בעקבות קמפיין מגרון של סולידאריות שייח ג’ראח ויום האשה הבינלאומי
כנס לזכרה של ד”ר ויקי שירן חותר תחת מאבקה לייצוג שוויוני, וסערת הפייסבוק בעקבותיו רק משעתקת את התנהלות ההגמוניה מולנו, השדות העדתיות. שולה קשת על החשיבות שבהחזרת האחריות להדרה למדירה – בלי תירוצים
רצח נשים מתרחש בכל התרבויות, בכל המגזרים, בכל העדות, ואיננו נשען על קריטריון של גזע או שיוך תרבותי. רעות כהן בעקבות העניין הפתאומי שמגלה “אם תרצו” בטובתן של נשים בחברה הערבית
התנגדותה של הסנגוריה הציבורית לחוק על איסור צריכת זנות נובע מליברליזם המקדש את חירות הפרט, ומתעלם מהפגיעה בחירות האחר, משום שהוא (בעיקר היא) משתייכת לקבוצה שקופה. תאמר מסאלחה על להטוטנות מושגית בשירות בעלי הכוח
עבודה עמלנית של העירייה בשיתוף הציבור יכולה להניב השלכות מרחיקות לכת על חיי נשים בעיר. אז למה המיזם של עיר ידידותית לנשים סובל מדימוי כל כך שטחי? סיגל אופנהיים-שחר עם תשובות אפשריות