השפה המשמשת את החיילים כפי שהיא באה לידי ביטוי בספר “כיבוש השטחים”, בוראת עולם מושגים מושגים מיופה, אדיש, מצחיק לעתים וידידותי למשתמש. שכן אחרת, איך ניתן לשרוד במציאות של כיבוש שבה אתה מתעלל באנשים אחרים
מתוך המציאות המסוכסכת בישראל/פלסטין קשה לדמיין אופק של שלום, אך סוף מעשה במחשבה חדשה. יש לשאוב השראה מעולמות אחרים ולשנות מן היסוד מושגים כמו חברה, קהילה, דיאלוג ופיוס
מאז הסכמי אוסלו הכיבוש הולך ומעמיק, כשהאחריות לו משותפת לישראל ולרשות הפלסטינית. לעם הכבוש בפלסטין כדאי ללמוד מהמפגינים במצרים ובטוניסיה, שהצליחו לחולל שינוי באמצעות נחישות וללא אלימות
נשיא ארצות הברית אינו כפוף להגיונות ישראליים והאו”ם אינו גוף יחסי ציבור להצהרות בלתי מחייבות. הגיע הזמן להתנער מחלום השמאל הילדותי על המבוגר האחראי, ולדרוש מנבחרי הציבור בישראל לפעול
או כיצד מחבל המשטר בדיונים פרלמנטריים שתוכנם סותר את עמדות הממשלה, באמצעות הפעלת ח”כים פרובוקטורים, המגובים באלימות של מאבטחי הכנסת. דיווח מביקור אזרחי בכנסת
בין באר שבע לעזה, הופעל בימים האחרונים אותו הגיון מוכר של הצתת גזרה, תגובות ותגובות שכנגד. בצד הישראלי אין דיווח על נזקי ההפצצות בעזה, אבל גם פה וגם שם המשחקים הפוליטיים הם על גבם של אזרחים