אנשי התנועה הציבורית החדשה ״פנימה״, גבי אשכנזי, בני גנץ ושי פירון, מנסים להימנע ככל האפשר ממחלוקות פוליטיות, ומסתפקים בקריאה למפגשים תרפויטים בין הקבוצות השונות בחברה הישראלית. אך ממש לא די בכך
רדיפה פוליטית וסתימת פיות? כשמדובר במאבק המזרחי או הפלסטיני, השמאל הלבן לא תמיד עקבי בדרישותיו. למשל עכשיו, כשאיום המשטרה למנוע את צעדת השיבה בראשית מאי מרחף באוויר ומרצ עומדת מנגד
משל היינו איוב ועוד זה מדבר וזה בא, בעודנו עוסקות בארגון ההפגנה לזכרה של פעילת זכויות הנשים מלוד, סיהאם זבארגה, התבשרנו על רצח נוסף הבוקר בטבריה. לא ניתן עוד שיתייחסו לחיינו כאל הפקר
בארה”ב מינויים פוליטיים אידיאולוגיים הם חלק מהשיטה אבל נתניהו שרוצה “כמו אצל טראמפ” מתנכר לשיטה הפרלמנטרית הנהוגה בישראל. כמובן שהיוזמה הזו תואמת את השימוש הלקוי שנעשה אצלנו במושג המשילות ואת הרוח האנטי דמוקרטית המנשבת בעוז כאן
עוד סיפור על פגישה של בחור יוצא אתיופיה עם שוטרים, מבהירה מדוע עד שלא יטפלו בבעיית הגזענות הנוכחת עמוק בתרבות הארגונית של משטרת ישראל – אפילו בתוכניות שאמורות לשפר את המצב – נמשיך לשמוע על שיטור יתר
היא קצינה בצה”ל, ציונית וחדורת לאומיות, ואני מכלה את כל שעות הערות שלי באקטיביזם אנטי ממסדי למען המולדת. חשבתי שאולי נוכל להוות דוגמא ומופת להתעלות האהבה על האידיאולוגיה, אבל התבדיתי. טור בעילום שם על חתירה לדו-קיום בין הסדינים
מירב ארלוזורוב פירסמה סדרת מאמרים המאיצים להעלות את גיל פרישת הנשים, תוך התעלמות מההשפעה של המהלך על העובדות החלשיות ביותר במשק. מכיוון ש״דה מרקר״ לא ראו לנכון לפרסם את התגובה הזאת – הנה היא כאן לפניכם
״התרגום של המשטרה היה מאוד פשטני ולא מדויק, והמטרה שלו היתה להוכיח שהכותבת היא בעד פעולות אלימות״, העיד ד״ר יוני מנדל מטעם ההגנה, ואילו פרופ׳ ניסים קלדרון אמר ״שירה היא שירה. והיא חסינה מפני העמדה לדין״. שלב עדויות ההגנה במשפט הראווה של דארין טאטור יצא לדרך