במופע הביזיון ב"לונדון וקירשנבאום" לאחר ההפגנה הגדולה בירושלים, נחשפנו לכוחם המעוול של עיתונאים. במקום החרפה המקצועית שקיבלנו, כך יכול היה להיראות דיון אילו הייתה כאן יושרה מקצועית והגזענות לא הייתה מעוורת את עיני המושלים בתקשורת
באירוע אמש לא היו שירים ולא הייתה שמחה, הרגשות בו היו דומים יותר לשבעה המונית שבאו אליה מכל קצות הארץ כדי לנחם את המשפחה ולכבד את המת. על ההפגנה ההיסטורית בירושלים למען הכרה, צדק וריפוי למשפחות ילדי תימן החטופים
״בעולם הרפואה יש שיח כזה של ׳אנחנו רציונליים, מדעיים, ואתם הנפגעים – רגשיים, לא קוהרנטיים׳״, אומרת הדס זיו מ'רופאים לזכויות אדם', על המהלך המורכב שהיא מובילה לחיבורו של הארגון לנושא החטיפות של ילדי תימן. ראיון על אתיקה רפואית ועל גבולות הסולידריות של ארגוני השמאל והיכולת לחבק מאבק בלי לנצל אותו
הנטייה הפבלובית להכחיש את חטיפת ילדי תימן נובעת הן מרגשי הזדהות עמוקים עם דור המייסדים של המדינה והן מחוסר היכרות עם התשתית האידאולוגית של התנועה הציונית: השבחת הגוף היהודי מצד אחד וניצחון במלחמה הדמוגרפית מצד שני
חרף העדויות שנתגלו באחרונה עם פתיחת הארכיונים ובמקום להפנות לגורמים ממסדיים שאלות נוקבות, יוצרי המשדר העמידו במרכזו, ועוד בגאון, תוכנית משנת 1986 – כאילו שהפעם ההיא לא הייתה גרועה מספיק
הם הראשונים לתעד מקרוב פרשה שעד כה הורחקה מספרי ההיסטוריה, נכחו ברגעים שגרמו למצלמה שלהם לרעוד מבכי, ומאמינים בכוחה של הרשת להגיע לקהלים רחבים יותר מאשר הטלוויזיה. אלעד בן אלול ויוסי בראומן, יוצריה העצמאים של סדרת הרשת המרעישה ״נביאים: מבצע עמר״ם״, בראיון זוגי ראשון
פחד, סוד, קשר שתיקה – אלה כרוכים בקושי לעשות את הצעדים שתהליך גילוי האמת על ההורים הביולוגיים והמשפחה המאמצת דורש. תשובה ממחוזות הנפש וההיסטוריה למי שתוהים ״אם ילדים תימנים רבים נחטפו, איך זה שאנחנו לא רואים כאלו שמחפשים את הוריהם?״
רבים עדיין מכחישים את השואה שביצעו יהודים כלפי יהודים אחרים בימי ראשית המדינה. מחשבות על טרמינולוגיה ותיקון בעקבות ההקרנה המרגשת של פרקי "נביאים: מבצע עמר"ם" אמש בסינמטק
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
