שלוש עובדות יסוד: תינוקות נעלמו, הוריהם התעקשו לדעת איך, והמדינה לא טרחה לספק הסבר. על הרקע הזה יש להבין את השיח שהפך את משולם – כמו גם מזרחים אחרים – לליצן, ואת השימוש שהוא עצמו עשה בשיח זה. יהי זכרו ברוך
הסנאטורית הדמוקרטית מטקסס, וונדי דיוויס, התייצבה בגופה כדי להביס יוזמה רפובליקאית נגד הפלות, וביחד עם סנאטוריות ופעילות יצרה חיה חדשה: “פיליבסטר ציבורי”. שיעור מופתי בכוח פמיניסטי
להמוני המפגינים נמאס מדימויי “השמחה הברזילאית” להשתקת ביקורת על שחיתות וראוותנות שלטונית, אלימות משטרתית, ושירותים לא מספקים. ותעזבו אותם מהמונדיאל המתקרב. איל וינברג משרטט מברזיל את הקווים המרכזיים של המחאה
חוק רשות מקרקעי ישראל ופסיקות בג”צ מנחים את הרשות לשקול שיקולים של צדק חברתי וצדק חלוקתי, ובכל זאת, הרשות מפרסמת מכרזים שכל עניינם הוא רווח פיננסי, כאילו מדובר בחברה בע”מ. על מכרז אחד יותר מדי
בשביל דובר עמידר, והשלטון, הטענה שהמדינה מחויבת קודם כל לאזרחיה ולקיומם, היא הסתה. ואם כך, בפה מלא אני אומרת: אני מסיתה. רותי לביא על מאבק לשינוי מציאות שהוא מאבק נגד אלימות
בהמשך לניתוח של ד”ר יפעת ביטון את מצבם של המזרחים במערכת המשפט הישראלית, עידו קטרי יוצר חיבור בין אפליה על בסיס אתני לאפליה על בסיס מגדרי ושקיפותן בפני החוק