לקראת הבחירות אי אפשר להסתפק באמירות כלליות, אלא לדרוש מהמפלגות תוכניות בהירות וברורות לגבי התקציב ותשובות להרבה שאלות קריטיות – ואת זה סביר להניח שהתקשורת לא תעשה עבורינו
סיקור גילויים חדשים ב”פרשת האלטרוקסין” לצד תביעה ייצוגית על סך 4.5 מיליארד שקל, יוצרים את הרושם שמדובר אך ורק בסוגייה כלכלית או משפטית. הדס נצר דגן, מנפגעות המחדל, טוענת כי בבסיסו קיים כשל רגולטורי וניהולי מתמשך של משרד הבריאות
אלמלא היה מירון בנבנשתי בשר מבשרה של הפריבילגיה האשכנזית, היה ניתן להכתיר את הקינה שלו במוסף “הארץ” כקינתו של המוהיקני האחרון. חבל שמדובר בהתפכחות אינפנטילית
אין קשר בין ייצוג הקול היהודי הפוליטי בתקשורת האמריקאית לבין המציאות. מה שמאפשר את העיוות הזה זו השתלטות הארגונים היהודיים, בעלי הון ימניים ובעלי טורים שמרניים על השיח
היכולת לאפשר למיליוני פלסטינים בשטחים לחיות תחת משטר אזרחי סביר כרוכה כרגע ביכולת להכריע בסוגיית זכות השיבה במסגרת הסכם כולל. הפלונטר הזה הוא עוד כשל ברעיון “השלום” של השמאל המדיני, המחבר באופן כמעט מאפיונרי הענקת זכויות בסיסיות עם יישוב כל המחלוקות הלאומיות