שלוש עובדות יסוד: תינוקות נעלמו, הוריהם התעקשו לדעת איך, והמדינה לא טרחה לספק הסבר. על הרקע הזה יש להבין את השיח שהפך את משולם – כמו גם מזרחים אחרים – לליצן, ואת השימוש שהוא עצמו עשה בשיח זה. יהי זכרו ברוך
מתוך “צ’יף אינדיאני”, 1847: האוטוביוגרפיה הראשונה שנכתבה בידי אמריקאי ילידי שגדל בתרבות שבטית מסורתית, וראתה אור לאחרונה בעברית בהוצאת נהר. לכבוד שבוע הספר
מאמר שפורסם בעיתון הרזיסטנס “Combat” (מאבק) בשנת 1946 כחלק מסדרת מאמרים בשם “לא קורבנות ולא תליינים”, ומופיע בקובץ שראה אור לאחרונה בהוצאת כרמל. לכבוד שבוע הספר
עשב וסכך, במבוק ואבן, בוץ ולבנים, עץ וחימר. בית הינו הבסיס החומרי ההכרחי לאנושיות ולאזרחות. ועדיין, כל כך הרבה בני אדם בעולם סובלים מדיור לקוי או מהיעדרו המוחלט. האנתרופולוג ארג’ון אפאדוראי מתבונן על הפשע נגד אנושות הזה, ולא פחות חשוב – על המאבקים המרשימים שמתנהלים כנגדו
עופר נמרודי מספר איך “בנינו להם מדינה”, איש עסקים אחר מפליג בתיאורי ארוחת ערב שכל-כולה פנטזיה אוריינטלית. ביחד עם סרטי 8 מ”מ, הסרט “לפני המהפכה” עוקב אחר סיפורם של הישראלים שחיו באיראן בשנות ה-60-70
התדמית שלהם ברורה: חסרי זיקה למקום, בעלי תרבות נחותה, זקוקים למדינה המודרנית שתארגן ותתרבת אותם במרחב. בעקבות האירועים האחרונים, כמה מלים על מעמדם של ערבים בדואים וייצוגם בתקשורת
עוד מעט יתחילו המוספים וכותבי הטורים לציין עשרים שנה להסכמי אוסלו. אבל קודם צריך לציין עשרים שנה לאחיהם הגדול: הסגר הגדול על השטחים של 1993, זה שביסס את מדיניות ההפרדה
חוק ההסדרים מעקר חוקים, מנטרל חוקים, מקפיא חוקים… חוק החוקים במדינת החוק. והפעם חוק נפגעי הגזזת על הכוונת. אין על משרד האוצר והפרלמנט הישראלי. קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים