באתנוקרטיה הישראלית המאבק “נגד” הפך לדגל מוביל, וכך מצאנו את עצמנו יהודים נגד ערבים, דתיים נגד חילוניים, עולים נגד ותיקים וסטודנטים נגד שאר העם. כעת יש סיכוי למאבק משותף וליצירתו של מגזר חדש – המגזר החברתי. דיווח ממאהל באר שבע
הפחד מלבנטיניזציה של המדינה הצעירה גרם לראשי היישוב להמציא תקנות מדוקדקות של סלקציה בהעלאת העולים ממרוקו. לקראת המפגש השני של “מפגשים מזווית כהה” שיתקיים הערב בסינמטק
עיתונאי אחראי היה בודק מה יכולה וצריכה המדינה לעשות כדי שלא יהיו בה אוכלוסיות שלמות של אנשים מיואשים, ללא עתיד. תגובה למאמר רווי שנאת זרים וגזענות של אראל סג”ל
החדשות הטובות: עשרות-אלפי ישראלים הצליחו לפזר את מסך העשן של התעמולה הניאו-ליברלית בטלוויזיה המסחרית. החדשות הרעות: אין שם כמעט מי שיסביר את הדרישות שלהם
רוזוולט אמר: חוקים כלכליים אינם מיוצרים על ידי הטבע, אלא על ידי בני אדם. וההחלטות שהביאו להרס מעמד הביניים בישראל נלמדות בחוגים לכלכלה ולמנהל עסקים, ומונחלות לציבור כתורה מסיני
יצאנו לרחובות כקורבנות של השיטה, של הכלכלה, של הטייקונים החזירים, של הממשלה הנפשעת, כאילו הללו אינם קשורים בקשר גורדי לכיבוש. העם, דורש, צדק חברתי (השאלה היא על מי הוא חל ולמען מי)
הכוחות המחוללים את גלי המחאה, כאן כמו גם בעולם הערבי, אינם מצייתים לצורת הארגון המפלגתית הקלאסית. הם מניבים שיח אזרחי חדש, מאתגר ובלתי צפוי המעמיד את השלטון במבוכה
ועל כן יש לחשוב איך לממש את המהפכה: הקמת מפלגה חדשה, תמיכה נוספת בחד”ש, השתלטות על מפלגות קיימות, וכמובן חיזוק ארגוני עובדים קיימים הם רק חלק מהאפשרויות
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
