יונתן היילו הורשע ברצח האנס שלו, ירון איילין, ונגזרו עליו 20 שנות מאסר שכן מעשיו לא עמדו במבחן "האדם הסביר". האם בית המשפט שמע, באמת, את עדותו? האם לקח בחשבון את הטראומה? האם הבינו השופטים כי נפשו נרצחה שוב ושוב כאשר נאנס פעמיים?
נכון כל פעם ששומעים את "בדד" זוכרים היטב שזהר היה מכור לסמים וגם הואשם באונס? זה חשוב וזה מצוין. כך נלחמים בתרבות שמאפשרת ניצול מיני: מזכירים את הבעייתיות של האנשים אותם אנחנו אוהבים ומעריצים. רק תזכרו את זה גם כשאתם קוראים אבידן, צופים בפולנסקי, מתענגים על הגיגיו של דן בן…
השופט ישעיה אינו הראשון שמעניק לגיטימציה לאלימות מינית. עירית נגבי על התפיסות לגבי נשיות וגבריות ויחסים "נורמליים" בין גבר ואשה, המעצבות את הגדרות האונס שבבסיס ההכרעות השיפוטיות
אם מישהי מרגישה שהמלה "שרמוטה" משפילה אותה, אני עדיין רוצה שתרגיש רצויה, שתרגיש שיש לה קול. ואם מישהי מרגישה שאותה מלה בדיוק משחררת אותה, אני רוצה שיהיה לה חופש לבטא את עצמה
כי בעצם אין כזה דבר בכלל, שרמוטה: יש אשה. וכל אשה זכאית להתנהל כראות עיניה. להתלבש כראות עיניה. להיות מינית, עם מי שהיא רוצה. או לא להיות מינית. וזה לא משנה מה וכמה ואיפה ולמה המיניות שלה – יש לה זכות בסיסית לביטחון
כמו כל סוגי האלימות במשפחה, גם אונס בין בני זוג מלווה בתחושות אשם, במבוכה, בפחד שלא יאמינו לנו או שיאשימו אותנו. פעמים אנו עצמנו לא בטוחות אם בוצעה עברה. אז אנו מדחיקות, מתעלמות, מתרצות, ומקוות לטוב. תגובה בין היתר לאותה כתבה באתר מאקו שייעצה לגברים כיצד להתמודד עם "תירוצי לא…
מלחמת הקיום של נשים ברחוב היא מציאות יומיומית, אין הפסקת אש, אין מקלט להגנה: רעות גיא על ההיכרות עם רלי חייל ועל היוזמה לחלוקת גז פלפל להגנה מפני אונס. לציון יום המאבק באלימות נגד נשים
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
