מרחב מזרחי אלים הדורש התערבות מיידית של החוק, ומנגד מרחב אשכנזי כאוטופיה שהחוק הפלילי אינו רלוונטי לגביה. תום מהגר על “מתחת לאף” ו”מציצים”, שתי קלאסיקות ישראליות
ילדים לא צריכים להיפצע, לנשום גז מדמיע, לסכן את חייהם במשחק בחצר. הם גם לא אמורים להיות “סמל” ולא לצעוק על חיילים, ולא לאכול ארוחות בוקר עם ראשי ממשלה. בעקבות תמונות מנבי סאלח
כמו כל סוגי האלימות במשפחה, גם אונס בין בני זוג מלווה בתחושות אשם, במבוכה, בפחד שלא יאמינו לנו או שיאשימו אותנו. פעמים אנו עצמנו לא בטוחות אם בוצעה עברה. אז אנו מדחיקות, מתעלמות, מתרצות, ומקוות לטוב. תגובה בין היתר לאותה כתבה באתר מאקו שייעצה לגברים כיצד להתמודד עם “תירוצי לא…
ישראל נכנסת ויוצאת מעזה כבר שנים, דיכוי העם הפלסטיני נמשך, וחמאס ממשיך לירות. התוצאה היא בישול אלים, איטי, מכוון ומתמיד של האזור. העיקר ש”עמוד ענן” של ביבי ממשיך לטחון את אשליית ההרתעה
“לכל אישה יש בעל, יש בן או אח, ויקשיבו לה. אם לא מיד אז בעתיד. בסוף המסר הזה מחלחל דרך האשה לכל בני ובנות המשפחה. זה כמו פצע שמגליד על מוגלה ואנחנו מגרדות אותה”. נשות יפו לא מוכנות יותר לשתוק
כאשר המון אחוז התלהבות צועד ברחובות וחוסם כבישים, מי שאינו נבלע בו עלול לחשוש מכוחו העצום וממזגו ההפכפך. אולם כך גם נראית דמוקרטיה ברגעיה המסעירים והיפים; חיה, בועטת וצודקת. יפתח אלעזר על שורשיה של התנגדות אזרחית