טוב שמעמד הביניים לקח על עצמו את נטל הייצוג והגיבוי של השכבות המוחלשות, כי רק בניו ובנותיו יכולים להרשות לעצמם לרוץ את ריצת המרתון של המאבק לצדק חלוקתי ולזכויות חברתיות, ולסרב למנעמי השלטון. תשובה למבקרים
במקביל להבנת הכלכלה הנוכחית ככלכלה פיאודלית, המבוססת על חוב של משקי בית, את עולם העבודה הנוכחי יש להבין במושגים של עבדות. רפובליקת האוהלים החליטה להביא את המצב הזה לסופו
משמעת קואליציונית מושלת בעירייה, ומיישרת את העושים במלאכה לפי תלוש המשכורת ובניגוד לצו המצפון. בעוד זירות המאבק משתוללות בעיר, נפרדה יעל בן יפת ממועצת תל אביב עם מחווה למלקולם X
אם “העם” רוצה לשנות את המציאות, עליו להיות קודם כל אדם שמסוגל לומר לא: לא להתנחלויות, לא להדרת המיעוט הפלסטיני, לא למיליטריזם, לא להפרדה בין אוהלי רוטשילד לאוהלי בית שאן ואלעראקיב
בחסות אידיאולוגיית החיבוקי, נתבקשו השמאלנים ש”לא לעורר פרובוקציה” מול ברוך מרזל ואיתמר בן דביר שנחתו במאהל ברוטשילד. אבל אם קבוצה שקוראת ל”תל אביב יהודית בלבד” לא פוגעת במחאה – כנראה שזו לא המחאה שלי
מכל מקום צצים לפתע מבוגרים אחראיים, המחפשים שגיאות בדרישות המפגינים ומנסים להוכיח שהן מסוכנות ליציבות הפיננסית של המדינה. גם לכתבים הכלכליים יש מה לומר, אלא שמגרונם מדברים אנשי האוצר
והרי רשימת דרישות נוספת: להפסיק לקבל טענות חסרות ביסוס על היותן של מנהיגות המחאה “הזויות”, לחזור לאמיתות הישנות של “האישי הוא הפוליטי” ולא לפחד מאמוציונליות להמונים
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
