כולם מדברים במושגים ברורים של “ביטחון תעסוקתי”, “דיור בר השגה”, “ביטחון סוציאלי”, אבל לתוך אלה מתגנבת לה גם אי נחת בסיסית מהצורות הקפיטליסטיות שעיצבו את החלומות שלנו. שגרמו לנו להיות קורבנותיה של הישרדות מסוג חדש
הנרי לפברה טבע את המושג לקראת מהומות הסטודנטים של פריז 1968, כנגד הפיכת העיר לפרויקט כלכלי. היום, נאבקים בערי ישראל על נגישות התושבים לכל החלטה בנוגע למרחב הציבורי – גם ברמה הלאומית והתאגידית
מינהל מקרקעי ישראל הוא גוף לא שקוף הנתון ללחצים של גורמי שלטון, בעלי הון אינטרסנטיים וגופים נוספים. התפטרותו של ירון ביבי מראשות המינהל משום שלא נתן יד לתהליכים קלוקלים צריכה להטריד את כולנו
ההצעה של מנהיגי המחאה לקיים מו”מ שקוף, פתוח ומתועד היא מרחיקת לכת בעולמם של הפוליטיקאים ועסקני אגודת הסטודנטים. אלה, כמו עופר עיני, לא מוכנים לחרוג מנוהל הדיון החשאי בלי הכיסוי
באתנוקרטיה הישראלית המאבק “נגד” הפך לדגל מוביל, וכך מצאנו את עצמנו יהודים נגד ערבים, דתיים נגד חילוניים, עולים נגד ותיקים וסטודנטים נגד שאר העם. כעת יש סיכוי למאבק משותף וליצירתו של מגזר חדש – המגזר החברתי. דיווח ממאהל באר שבע
החדשות הטובות: עשרות-אלפי ישראלים הצליחו לפזר את מסך העשן של התעמולה הניאו-ליברלית בטלוויזיה המסחרית. החדשות הרעות: אין שם כמעט מי שיסביר את הדרישות שלהם
רוזוולט אמר: חוקים כלכליים אינם מיוצרים על ידי הטבע, אלא על ידי בני אדם. וההחלטות שהביאו להרס מעמד הביניים בישראל נלמדות בחוגים לכלכלה ולמנהל עסקים, ומונחלות לציבור כתורה מסיני
יצאנו לרחובות כקורבנות של השיטה, של הכלכלה, של הטייקונים החזירים, של הממשלה הנפשעת, כאילו הללו אינם קשורים בקשר גורדי לכיבוש. העם, דורש, צדק חברתי (השאלה היא על מי הוא חל ולמען מי)
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
