מה המחיר שנשים משלמות על סרט מיזוגני להחריד כמו "נעלמת" (Gone Girl), שמחזק את התפיסה לפיה הן שקרניות, מניפולטיביות, נקמניות והיסטריות? חמוטל סונג על סרטו של דיוויד פינצ'ר, במאי עם אובססיה לאלימות נגד נשים
אני עדיין מתרגשת מנשים שמשירות מבט, שבוכות, שכועסות, שנוגעות בעצמן, ויכולה רק לחלום על היום בו הן לא ייאלצו לעשות את זה תחת המבט הגברי. יעל משעלי עושה את החיבורים ההכרחיים בין פרשת מיילי-שינייד לזעם הקדוש על ריהאנה
"המפלגה אינה כזו", "זה רק מקרה פרטי ולא מייצג", "הדברים הוצאו מהקשרם"… עד מתי תמשיכו להתחבא מאחורי תירוצים ותימנעו מלתבוע מנציגיכם אחריות ודין וחשבון? רוויטל מדר קוראת לתומכי ותומכות מרצ להתעשת