רצח נשים מתרחש בכל התרבויות, בכל המגזרים, בכל העדות, ואיננו נשען על קריטריון של גזע או שיוך תרבותי. רעות כהן בעקבות העניין הפתאומי שמגלה “אם תרצו” בטובתן של נשים בחברה הערבית
עוד בספטמבר התלוננו ארגוני נשים על הפגיעה בתלמידות בבית שמש, אך לשווא. תמי קצביאן על הדרת נשים בחסות המדינה, המתרחשת גם במרחב החרדי וגם במרחב החילוני – שמתהדר בליברליות שלו
פרסום בנשים הוא נתעב. האנונימיות זורמת בדמן. גם כיום הן לא דואגות לתהילתן כגברים ובהכללה, הן יכולות לחלוף על פני אבן או שלט מבלי לחוש רצון בלתי נשלט לחרוט את שמן עליהם. הציטוט הזה של וירג’יניה וולף נכון עד היום
פשיעה נגד ערבים אינה עניין פנימי, פשיעה נגד נשים אינה עניין אישי: דורית אברמוביץ’ על הקשר בין נפגעות אלימות מינית שעדיין מחכות ליום בו קצב ייכנס כבר לכלא, לבין נפגעי אלימות גזענית שאיש לא ממהר לחקור
אני יודעת שאני יכולה להאמין בך בכל הכוח, שהלב שלך רחב מספיק כדי לדאוג שהמחאה הזאת תביט לא רק קדימה, לא רק הצידה, אלא גם אחורה. מכתב פתוח לדפני ליף, לרגל חגיגות החודשיים להיכרותנו החד-צדדית
מערכת המשפט מעמידה חסמים רבים בפני נשים המתלוננות על אונס, ומעודדת את חוסר ההכרה שלהן באירועים מסוימים כפוגעניים וכברי ענישה. שינוי מערכתי ותודעתי בפרקליטות, שכיום מרבה לסגור תיקים “מורכבים”, הוא גם המפתח לשינוי חברתי
הפרויקט “לא מצייתות” סחף נשים ישראליות ופלסטיניות רבות, שהגשימו את הציווי של הנרי דויד ת’ורו: הגיעה העת שאנשים הגונים יתמרדו ויחוללו מהפכה – עד חוף הים. חלק שני ברטרוספקטיבה היא/סטורית של מאבק פמיניסטי בכיבוש
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
