היכולת לאפשר למיליוני פלסטינים בשטחים לחיות תחת משטר אזרחי סביר כרוכה כרגע ביכולת להכריע בסוגיית זכות השיבה במסגרת הסכם כולל. הפלונטר הזה הוא עוד כשל ברעיון “השלום” של השמאל המדיני, המחבר באופן כמעט מאפיונרי הענקת זכויות בסיסיות עם יישוב כל המחלוקות הלאומיות
בדיון על מדעי הרוח חשף נחמיה שטרסלר את מהותו של הסדר הקפיטליסטי כתנועה שלילית, ההופכת כל מה שנקרה בדרכה לאמצעי ולכמות. מבקריו ממהרים להשתיק את הליצן הכלכלי, ומבקשים לכסות את ערוות הקפיטל בדעת ורוח. המשך פולמוס
הפרקטיקה והשיח של זכויות האדם התרחבו עם הזמן מתפיסה ליברלית צרה לתפיסות רחבות יותר. יש מי שמוצאים את האבולוציה הזאת מדאיגה, אך היא נגזרת מהשינוי בתנאים החברתיים-פוליטיים ולכן אין דרך חזרה. מבט אל לקחי העבר עוזר להבין את האתגר הנוכחי
אילו פנים יהיו למחאה בקיץ 2012? האם חיבוק הדוב הממסדי ישתק אותה או שמא היא תצליח לשרטט דווקא מתוך האמצעים שמפנה נגדה השלטון את הכשל השיטתי ולפעול נגדו? עוז גורה בוחן את אופי ההפגנות לקראת ה-14 ביולי, במלאת שנה לפרוץ המחאה החברתית
אם המחאה של קיץ 2011 יצאה נגד הפוליטיקה הישנה והמסיתה, כעת באה תנועת הנגד הריאקציונית ויוצאת במקום נגד הממשלה נגד החרדים והערבים – שתי האוכלוסיות העניות בישראל – תוך החלפת ערך השוויון החברתי והכלכלי בשוויון בנטל. והשמאל ממהר גם הוא להצטרף לשיח הלוחמים הזה ולהפגין את עליונותו המוסרית
בעוד שפעילות נגד הכיבוש ובעד זכויות אדם היא משאב המתורגם לשעתוקה של הגמוניה פוליטית אשכנזית, הפעילות עם מזרחים עלולה להיות לא מתגמלת וכרוכה במתחים. תום מהגר מברר מדוע השמאל הישראלי אינו מכיל את המאבק המזרחי במסגרת מאבקיו הפוליטיים
על אף שהוא מעט מבולבל, יש במניפסט של קואליציית השמאל היוונית חשיבות רבה, בקריאת התיגר על התפיסה הכלכלית שכשלה ועל המדיניות שהביאה את יוון לפי התהום. אמנון פורטוגלי לקראת הבחירות שיתקיימו בעוד יומיים תחת איומי תוכניות החילוץ של האיחוד האירופי
הפגנת השמאל במוצ”ש תחת הסיסמא “אין צדק חברתי בלי סיום הכיבוש” היוותה מעין הצהרה שמקומו הטבעי של השמאל הוא בלימבו שמחוץ לסדר הפוליטי. זוהי עמדה רטרוספקטיבית של מטיפנים שרוצים לומר את הדבר המוסרי, הגם שאין לו כל השפעה על המציאות
אפשר וצריך להיאבק בנשָאים של שנאה ואלימות, וזה לא עומד בסתירה לראייה האמפטית שלהם כקורבנות-משניים והסירוב לראות אותם כאויב יחיד. או בקיצור: מה חושבים בוב דילן ומחמוד דרוויש על המצב בדרום תל אביב?