הוא ראה את הערבית והעברית כשפות המקיימות תדיר דיאלוג פורה ביניהן ויכולות לשמש גשר בין דובריהן השונים, יזם מפעלות תרגום, עשה בעצמו ועודד אחרים לעשייה מתוך דחף עמוק של אהבת השפה והשירה הערבית. דברי פרידה מהאיש ששבילי בגדאד, תל אביב וקהיר היו לו בית
על ההתלבטות, המעשה הפוליטי המובהק, כאב הראש, מידת החירות ביחס למקור ומלאכת הגישור בין התרבויות. לכבוד שבוע הספר הזמנו מתרגמות ומתרגמים לספר לנו על העבודה שלהם
הסדרה "מונא" היא דבר חדש במקומותינו, עם גיבורה פלסטינית חושבת ומרתקת בלב ההוויה הישראלית-יהודית-תל אביבית. היא מצליחה להנכיח את האיוולת שבאי-ידיעת הערבית, לצד הרהיטות התרבותית של הדור הזקוף פי שלוש – צעירים פלסטינים בגבולות 48' שעדיין פוגשים גזענות חריפה, אבל מתנווטים במודעות בין עולם יהודי ועולם פלסטיני
העתירה המזרחית נגד חוק הלאום מאפשרת לנו לחזור לתחילת המאה ה-20, לרגע בו מחיקתה של השפה הערבית היתה חלק משלילת תמונת העולם שהציעו יהודים ספרדים בני הארץ
הערבית אינה רק שפה, אלא גם צורת חשיבה וביטוי תרבותי המגדיר זהות. שימור מעמדה הנו קריטי להבנת עברנו היהודי והעברי. שירה אוחיון בסקירה על יהודי ארצות ערב והשפה הערבית, לאור עתירה מזרחית שהוגשה נגד חוק הלאום
עד מתי יישאר הציבור היהודי בישראל בבורותו הלשונית וירכוש מידע על סביבתו בעיקר דרך התיווך של מומחים לענייני ביטחוניזם, שלרוב בורים רק קצת פחות מהציבור עצמו בעניינים שאותם הם מתיימרים לפרשן? מחשבות בעקבות יום השפה הערבית בכנסת
הכשל של בית המשפט הישראלי מתגלגל אד אבסורדום במקרה של דארין טאטור. התיק כולו – מהשיר שכתבה ועל לפרוטוקול הדיונים – נופל וקם על יכולות התרגום של המערכת מערבית לעברית, ואלה, איך לומר זאת בעדינות, בעייתיות ביותר
התחושה כי תרבותם של יהודי ארצות ערב נעלמה מתוכניות הלימודים באוניברסיטה ונותקה מהדיון בתרבות המזרחית בארץ, הובילה אותנו לחשיבה על תיקון השיח. מובילי התוכנית החדשה ללימודי תרבות ערבית-יהודית לתואר ראשון שתחל ב-2017 מספרים על התהליך להקמתה
