בכנסים אקדמיים רבים מופיעה שפה אחרת לפני העברית, אבל כמעט תמיד זו אנגלית. בכנס “שפה בעין הסערה” היתה זו ערבית. על ערעור יחסי כוח ואובדן פריבילגיות הכרוכים בוויתור על שליטה, וגם ניסיון לענות על השאלה: למה אנשי המחלקות למזרח תיכון הדירו רגליהם?
“על פי עדותם המילולית של הוריי בערבית, נמצאתי ביאזור. לפי השלט בעברית, נמצאתי באזור. כיצד אוכל ליישב את חוסר ההתאמה הזה? אחוזת חרדה הרהרה בת השמונה בשאלה בעודה משתוקקת לגלידה אמריקאית”. מתוך אחרית הדבר למדריך הסיורים הדו-לשוני במחוזות הנכבה “אומרים ישנה ארץ”
אלמוג בהר על שירתה של אמירה הס, הנעה בין זיכרון עברי לזיכרון ערבי, בין קינה על אובדן לבין חיות השפה הערבית-היהודית-הבגדאדית בתוכה – תוך חתירה תחת חד-הלשוניות העברית אליה כיוונה הישראליות. מתוך כתב העת החדש “לרוחב”
במו ידיהם יצרו המנהיגים הישראלים את התנאים להולדת המהלך הפלסטיני באו”ם, וכעת הם מתרוצצים, ספק בבהלה ספק בהתנשאות מזויפת של מדכאים, כדי למנעו. אם יצליחו ואם לאו, הפלסטינים עברו לדבר בשפה חדשה – שלא רוקדת לחלילו של ביבי
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
