התחושה כי תרבותם של יהודי ארצות ערב נעלמה מתוכניות הלימודים באוניברסיטה ונותקה מהדיון בתרבות המזרחית בארץ, הובילה אותנו לחשיבה על תיקון השיח. מובילי התוכנית החדשה ללימודי תרבות ערבית-יהודית לתואר ראשון שתחל ב-2017 מספרים על התהליך להקמתה
בעקבות הסרטון של יוסי צברי מתקיים בפייסבוק דיון על זהות יהודית-ערבית – ושוב זה קורה בעיקר בעברית, עם קצת אנגלית וצרפתית, וללא השפה הערבית, ההיסטוריה הערבית, התרבות הערבית וההגות הערבית
הפסקת פרסומות: האם המומחים של פריגת מצאו שהערבים אינם צרכני ״פלאפל ענבים״ בשל חסם תרבותי כלשהו, או שמדובר בעוד התערבות חשאית של רשויות הביטחון המנסות למנוע את זליגת הנוסחה הסודית לידי האויב? יצאנו לבדוק
האם מתכנני השפה העברית ראו בשפה הערבית מקור השראה לשפה העברית? האם שקלו לשערב את העברית, כלומר להפוך אותה לערבית יותר? ומדוע תוכנית זו לא הושגה? קטע מתוך הספר "בוראים סגנון לדור", העוסק בדיוני ועד הלשון בשנים 1912-1928
אינני יודע כיצד נשמעה השפה העברית לפני אלפי שנים וכיצד נכון חד משמעית לדבר עברית. מבטאים הם חלק מכל תרבות אנושית. אבל כאשר הבדלים בין כל כך הרבה אותיות נמחקים וכאשר עושר הופך לעוני – משהו הולך לאיבוד. אל תתביישו במבטא שלכם
השבוע התחוללה סערה בפייסבוק סביב מורה מהצפון שנזפה באחד מתלמידיה על שקרא ספר ברוסית. שוב עלו לשיח חוויות הגירה כואבות וסיפורים על ילדים שעבורם עברית היא גם שפה של טראומה והשפלה
שיעור ערבית לילדי כיתה ח' בירושלים. אני נכנסת, מציגה את עצמי ומתחילה ללמד. כל כמה דקות התלמידים שואלים: המורה, את ערבייה? המורה, את ערבייה? מתישהו אני מאבדת סבלנות: שמעתם פעם על ערבייה שקוראים לה יעל? קורותיה של יהודייה-ישראלית דוברת ערבית, עם נראות ערבית/מזרחית, במרחב הארצישראלי
״שיחת הטלפון התחילה בעברית, וגלשה לערבית עיראקית יהודית״ – משפט זה משקף הרבה מן המורכבות הטמונה בסוגיית מקומה של השפה הערבית במרחב היהודי, שפה שהיא גם ״שפת האויב״ וגם שפתם של יהודים-ערבים מהבית. מייסלון דלאשה בעקבות מחקר וכנס בנושא
הפעלה/כיבוי מצביע לבן גדול
הפעלה/כיבוי מצביע לבן שחור
