אז ב”הארץ” קוראים לערבים להצביע. אבל הנוכחות בכנסת יותר מזיקה לנו ממועילה. באב אל-שמס מוכיחה שיש דרכים אחרות – צריך להקים עוד עשרות ומאות כאלה כדי להיות מחוץ לבית השקרים הישראלי
הפגיעה האנושה בפלורליזם העיתונאי והחדשותי בישראל מבהילה יותר לנוכח שנת הבחירות הקרבה. בינתיים לשכת רה”מ שולטת, העיתונות המודפסת במשבר מתמשך כולל גלי פיטורים ו”הארץ” עדיין מדושן עונג
ברוח מסקנותיה של ועדת לוי, פרסם הבוקר הארץ רשימה תמוהה שבסיסה התעלמות מהכיבוש הישראלי. אילנה ברנשטיין קראה ותהתה שמא קיבל הכותב הוראה מהעורך לכתוב רשימה מעודדת לסוף שבוע מהביל, למען ישמחו קוראי הארץ ברגע של פציפיזם
אנחנו מרבים להתלונן על כך ש”ישראל היום” הוא “ביביתון” – אבל מה עם העובדה החמורה לא פחות שהוא גורם לייבוש מוחלט של שוק העיתונות הישראלי, משורת הרווח ועד שורת התוכן? יונתן ברזילי ממפה את המגרש ומציע פתרון מעולם הכדורגל: פייר-פליי פיננסי
בעודה מסירה את כיפת הברזל שמגינה על חופש הביטוי וחושפת את אוני’ בן-גוריון לנזקי הממון ולהשתקה הפוליטית, ממשיכה הנשיאה פרופ’ רבקה כרמי להתייחס לתפקידה כאילו הוא נוגע רק למושג צר מאוד של פוליטיקה. נעם הופששטר תוהה, האם האקדמיה שלנו התרחקה עד כדי כך משליחותה לדורותיה?
המאחד הלאומי של הסמול הוא עיתון מתנשא ושמרני, המתפרנס מהדפסת הביביתון ומתאים מאד לקוראיו: בני העשירונים העליונים, המעוניינים לשמור על כספם ולא לחלקו לעניים. יובל גלעד על הבעיות של הארץ
יצחק לאור מפנה עורף למאבק המשוררים שצמח מהמחאה החברתית, בתואנה שמדובר בחבורת לקקנים חובבי פרסים. יובל גלעד על התפיסה השמרנית המפרידה בין האסתטי לאתי ואוהבת את המשוררים שלה רעבים