דוח חדש של מרכז אדוה על מדיניות התחבורה הממשלתית שבו זמנית פותרת בעיות ומחמירה בעיות. מדיניות שגם אם הקלה על העומס בכבישים בטווח הקצר, יצרה תלות גוברת ברכב הפרטי והחמרה במצב התחבורה בטווח הארוך
האופן בו מספרת המדינה את עתידה בתוכנית הכלכלית החדשה מתבטא במטבעות לשון כגון “אוכלוסיית המובטלים הכרונים” – מגיפה של ממש. קוראים בין שורות התקציב – פרויקט בהמשכים
הפוליטיקאים בעיקר מנסים למצב את עצמם על הרצף המצטמצם של האפשרויות הלגיטימיות בדיון הציבורי: שלום אי אפשר לעשות כי אין פרטנר, בכלכלה אי אפשר לעשות דבר מלבד לקצץ. אז מדברים על גושים ועל אישים
לקראת הבחירות אי אפשר להסתפק באמירות כלליות, אלא לדרוש מהמפלגות תוכניות בהירות וברורות לגבי התקציב ותשובות להרבה שאלות קריטיות – ואת זה סביר להניח שהתקשורת לא תעשה עבורינו
משקי הבית בישראל ממלאים מכיסם את החסר בתקציב משרד הבריאות, ועדיין חסרות מיטות בבתי החולים והתורים לשירותי בריאות הנפש משתרכים. הפרסום הראשון בסדרה של מרכז אדוה על היעדים והמגמות של תקציב המדינה
הצהרותיו של נתניהו השבוע על חלוקת עוגות, ארוחות חינם וניהול משק בית מהדהדות את העובדה שקובעי המדיניות לא מתעניינים בגורלם של האנשים שבמקרה יושבים כאן, ומייצרים גלי פאניקה כדי להשתיק כל סוג של ביקורת. איציק ספורטא קורא בין הציטוטים
שוב נשמעות זמירות הקיצוץ בקצבאות, כשנושאת הדגל התורנית היא ישראל ביתנו. איציק ספורטא מסביר שוב מדוע מדובר בהגיון מעוות שיצמיח בקצב מסחרר עוד יותר את העוני במחוזותינו
הקיצוץ בתקציבי הרווחה בו החל נתניהו ב-96′ נמשך עד היום. עכשיו האוצר שוב מתכנן להעלות את המע”מ ולערוך קיצוצים שיפגעו במי שהכי קל לפגוע בהם. איציק ספורטא חיפש ולא מצא כל סימן לתכנון העלאה במס הישיר, מהנמוכים במדינות המפותחות
נציגי האוצר לא טרחו להסביר עבור מה נדרש הכסף, בקואליציה ממילא לא רצו לשמוע, וכך כמו תמיד שוב תפח לו תקציב הביטחון ב-780 מיליון שקל – כאילו לא היתה מחאה ולא היה טרכטנברג