סטודנט יהודי בשם טל פורטגנג כתב מאמר שכותרתו: “מדוע לעולם לא אתנצל על הפריבילגיות שלי כגבר לבן”. המאמר חולל סערה ודיון במושג הפריבילגיה ומי נהנה ממנו בחברה האמריקאית – נקודת פתיחה מעניינת לדיון מקומי בפריבילגיות של יהודים, גברים, אשכנזים, הטרוסקסואלים וקבוצות נוספות
בין מרוקו לאשדוד, בין ביאליק לבן גוריון: פרק ראשון מספרו החדש של סמי שלום שטרית, “יהודית ודמוקרטית: מבחן בְּחינוך – חיבור על חינוך, לאומיות, אתניות ודמוקרטיה” בהוצאת בימת קדם
מחקר חדש על אפליה בשוק התעסוקה הישראלי חוזר ומאשש תוצאות מחקרים קודמים: קורות החיים של יובל הרשקוביץ ועדן אלמוג עדיין יזכו להרבה יותר התייחסות מאשר אלה של יובל אמסלם ו-וואליד חורי
הבנת חלום המעמד הבינוני המזרחי תאפשר ניתוח מציאותי יותר ואולי אפילו כואב יותר של הפעילים המזרחים במחאה. “מעמד בינוני” – ערך של רמי אדוט מתוך הספר החדש “קריאת המחאה – לקסיקון פוליטי”
אפשר וצריך להיאבק בנשָאים של שנאה ואלימות, וזה לא עומד בסתירה לראייה האמפטית שלהם כקורבנות-משניים והסירוב לראות אותם כאויב יחיד. או בקיצור: מה חושבים בוב דילן ומחמוד דרוויש על המצב בדרום תל אביב?
הסטטוסים של החברים שלי בפייסבוק מלאים בתמונות מבלעין ובעדויות על פליטים שהותקפו, אבל לא מרבים לעסוק במאבקי השכונות. למה? תום מהגר על החיבור ההכרחי בין בלעין לתקווה
אז הציבו אשכנזים ומזרחים בשתי קבוצות מול עשר מצלמות ואלון גל אחד, וביצעו בהם ניסוי שביקש להפוך את יחסי הכוח החברתיים. דנה שמסיאן, אחת המשתתפות, מנסה להבין למה קשה כל כך להוכיח ל”כחולים” את קיומה של גזענות, גם כשהיא בועטת להם מול העיניים