“חיטוט בתחתונים הגנטיים” כטקטיקה נגד ההגמוניה רק תורמת להצדקת השיטה; כאילו מסכימים אנו, היהודים המזרחים, לחלוקת משאבים לפי מפתח אתני, והבעיה היחידה שלנו היא הרצון להתחלק בשלל האסור. שושנה גבאי חושבת שבמקום במוצאם צריך להתמקד באידיאולוגיה של האשכנזים, כלומר בציונות
מה בין שז”ר לסתיו שפיר? שניהם לא מסוגלים לוותר על אידיאל הלאום, כקטגוריה מכוננת המסתירה מאיתנו את הממשי. אצל האחרונה מבצבצת הפריפריה מתחת לשולי האוהל ונצבעת מיד בצבעי האוניברסלי והלאומי. כפיר כהן בוחן את שיח המחאה החדש בעקבות פולמוס אווה אילוז
אחד ההבדלים בין “המזרחי” לאזרח המזרחי הוא שמאבקו של האחרון מתחיל רק לאחר הכניעה של העבד לאדון. כפיר כהן מנצל את הפולמוס שהתעורר עם מאמרה של אווה אילוז כדי להאיר כמה נקודות בלא מודע של החברה הישראלית
מסורת ארוכה של הענקת כבוד ויקר לאשכנזים שיצרו וקידמו תיאוריות גזעניות נגד מזרחים וערבים, מתבטאת בערב הוקרה לד”ר משה גרנות. איריס חפץ על אביר הלוחמה במניעים האפלים של השנאה העדתית
הריני להודיע בקול רם שקול מזרחי מתקדם, אוניברסלי, היה בארץ תמיד מראשית הציונות ממש. אם הוא נכשל, והוא נכשל, זה לא קרה בגלל “פוליטיקה של קורבנות” אלא בשל ההתנכלות המתמדת של המדינה והחברה ההגמונית האשכנזית. צבי בן-דור על מאמרה של אווה אילוז
כדי לתת נופך מעט יותר פולקלוריסטי לחוויה הישראלית, עיתון “הארץ” זקוק מדי פעם למזרחים שיספרו (שוב) לקורא האשכנזי על האפליה. בפרויקט לציון 20 שנה למותו של בגין, מילאה את המשבצת פרופ’ אווה אילוז. מואיז בן הראש על אזור הדמדומים
ההתייצבות מאחורי שלמה מעוז בשל היותו מזרחי וההשתלחות בדפני ליף בשל היותה אשכנזיה מבטאת פוליטיקה ימנית מוכרת ומסוכנת, לפיה מוצא אתני הוא בסיס מספיק להזדהות וסולידריות. רן הכהן על גזענות ומונופולים
הפרת הטאבו על הדיכוי המזרחי בישראל הצליחה להחריד השבוע את אמות הסיפים של הבית הלאומי. איריס חפץ עם הסבר לפחד הקדמוני האשכנזי מגברים מזרחים, ועם הפתרון הפרימיטיבי של בליעה ועיכול, המאפשר להם לשמר את הסדר החברתי
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
