תיקון לחוק הפרשנות יעניק הגנה מפני הפליה כנגד נטייה מינית או זהות מגדרית בכל מקום בו מוענקת הגנה נגד הפליה. אם תאשר אותו הממשלה היום, יוכח חוסנן האמיתי של הרשויות בגן העדן הדמוקרטי במזה”ת
אז הציבו אשכנזים ומזרחים בשתי קבוצות מול עשר מצלמות ואלון גל אחד, וביצעו בהם ניסוי שביקש להפוך את יחסי הכוח החברתיים. דנה שמסיאן, אחת המשתתפות, מנסה להבין למה קשה כל כך להוכיח ל”כחולים” את קיומה של גזענות, גם כשהיא בועטת להם מול העיניים
“חיטוט בתחתונים הגנטיים” כטקטיקה נגד ההגמוניה רק תורמת להצדקת השיטה; כאילו מסכימים אנו, היהודים המזרחים, לחלוקת משאבים לפי מפתח אתני, והבעיה היחידה שלנו היא הרצון להתחלק בשלל האסור. שושנה גבאי חושבת שבמקום במוצאם צריך להתמקד באידיאולוגיה של האשכנזים, כלומר בציונות
מה בין שז”ר לסתיו שפיר? שניהם לא מסוגלים לוותר על אידיאל הלאום, כקטגוריה מכוננת המסתירה מאיתנו את הממשי. אצל האחרונה מבצבצת הפריפריה מתחת לשולי האוהל ונצבעת מיד בצבעי האוניברסלי והלאומי. כפיר כהן בוחן את שיח המחאה החדש בעקבות פולמוס אווה אילוז
אחד ההבדלים בין “המזרחי” לאזרח המזרחי הוא שמאבקו של האחרון מתחיל רק לאחר הכניעה של העבד לאדון. כפיר כהן מנצל את הפולמוס שהתעורר עם מאמרה של אווה אילוז כדי להאיר כמה נקודות בלא מודע של החברה הישראלית
כדי להכשיר את שרץ האפליה, מפגין איתמר הנדלמן סמית טיעונים שדהו מרוב שימוש, כמו למשל זה שלעומת האשכנזים המזרחים הם מה אם לא אמוציונליים. רועי שושן בודק כיצד עסוקים המזרחים בשכתוב ההיסטוריה, ועל מה ולמה זוכה הנדלמן להימנות עם אלה שעושים אותה
אורטל בן דיין על הזכייה של קריית שמונה באליפות (יש!) והאופן בו היא מציגה רגע מדומיין קצר של לכידות חברתית בה “כל אחד יכול”, או על קסמו של דבק שלוש שניות
ליטל בר עונה לכל מי שקיבלו בית בירושה ושהוריהם מימנו להם את התואר הראשון, ובכל זאת תוהים למה לאם חד-הורית, שמלבד הדירה המתפרקת שאמא שלה קיבלה מהמדינה אין לה כלום, מגיע בית מהמדינה ולהם לא
משרד הקליטה בראשות השרה סופה לנדבר נכנס חזק ביוצאי אתיופיה, מ”התגידו תודה” ועד הקיצוץ הלא פרופורציונלי בתקציב קליטתם שנחשף אתמול. אפרת ירדאי על האפליה הממוסדת
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
