הריני להודיע בקול רם שקול מזרחי מתקדם, אוניברסלי, היה בארץ תמיד מראשית הציונות ממש. אם הוא נכשל, והוא נכשל, זה לא קרה בגלל “פוליטיקה של קורבנות” אלא בשל ההתנכלות המתמדת של המדינה והחברה ההגמונית האשכנזית. צבי בן-דור על מאמרה של אווה אילוז
כדי לתת נופך מעט יותר פולקלוריסטי לחוויה הישראלית, עיתון “הארץ” זקוק מדי פעם למזרחים שיספרו (שוב) לקורא האשכנזי על האפליה. בפרויקט לציון 20 שנה למותו של בגין, מילאה את המשבצת פרופ’ אווה אילוז. מואיז בן הראש על אזור הדמדומים
בהתחלה מרוקנים את התיק הגדול, אח”כ שולחים גם את מטען היד לתור מיוחד. הילאל אלוש קיווה להספיק לדיוטי פרי לפני הטיסה, אבל הבידוק הביטחוני לערבים בלבד חשב אחרת
המשפחות כושלות, לא מתפקדות ובעלות דפוסים בעייתיים, והממסד המטפל? לשון נקייה וצנזורה ממזערות את חלקו. שמוליק דוד קורא את השתיקות במחקר של משרד הקליטה על רצח של נשים יוצאות אתיופיה בידי בני זוגן
שנים של אפליית מזרחים וכיבוש יצרו בישראל תרבות של קול דאלים גבר, ומציאות בה כל אחד דואג לעצמו ולקבוצתו הלאומית או האתנית. מיכה רחמן על הצורך במדיניות רב-תרבותית שתכיר באופן ממוסד בשוני
הממשלה רוצה “להציל” את ערד וסביבתה. חבל מאד שהדרך שלה לעשות זאת, היא בעזרת הקמת יישובים קהילתיים המונעים כל חלוקה צודקת של המרחב על משאביו. בתיה רודד על מאבקי הכוח בזירה הדרומית
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
