יוצאי אתיופיה יצאו שוב לרחובות כדי למחות על החלטת מח״ש לסגור את התיק בפרשת יוסף סלמסה ז״ל. מי שחושב שמקרה זה – לצד מקרים נוספים רבים של אלימות משטרתית, אפליה והשתקה – יגרמו לזעזוע ציבורי, נוכח שהמדינה ממשיכה לטמון ראשה בחול
יש את האמריקאים הליברלים האלה, שבכל פעם שתגידו משהו ביקורתי על ישראל ינופפו לעומתכם במד האנטישמיות. מבחינתם, ישראל איננה מדינת אפרטהייד, יצאה מזמן מעזה, ובכלל – ״יש גרועות ממנה״. כך תתמודדו עם הקלישאות
נדמה לנו שיש הבדל בין הימין והשמאל, בין ההתנחלויות והתנועה הקיבוצית, בין קק״ל ומרצ – אלא שלמעשה בכל אלו יש רוב יהודי-אשכנזי שמרוויח מכללי המשחק הפוליטיים
כוחות הביטחון עצרו החודש סטודנטית ערבייה בלב האקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל שבירושלים. שוב חשף את פניו ה״דו-קיום״ המדומה במוסד, והסטודנטים הערבים הפגינו בקפיטריה המשקיפה לעיסאוויה הכבושה
״סכנה לדמוקרטיה הישראלית״, ״אכלו לי שתו לי״ ו״מי שרוצה מצליח״ הם רק כמה מהביטויים הקיטשיים העומדים במרכז השיח הפוליטי והחברתי בישראל. זה מקל עלינו להתכחש לחרא: לדיכוי של מי שלא נולדו לקבוצה הנכונה, לרדיפת מתנגדי משטר ולצווי איסור פרסום
חוסר ההוגנות התקציבית כלפי המגזר הערבי בישראל היא בעיה מתמשכת, אותה כל אדם הגון צריך לרצות לפתור. אז מדוע הגישה הכללית היא ״שיגידו תודה״? ומדוע נתניהו והכנסת בוחרים, שוב ושוב, להשפיל אוכלוסייה זו?
בסוף השבוע הקרוב תציג עמותת זוכרות באל-עראקיב את דו״ח ועדת האמת שלה, יוזמה ראשונה מסוגה בארץ המבקשת לחשוף את העוולות שעוללה ישראל לאוכלוסייה הפלסטינית בנגב
הרעיון של אפליה בדיור כל-כך יסודי במציאות הישראלית, עד שלחלקים רחבים בציבור הוא נראה כמובן מאליו. אל מול ההתפרצויות הגזעניות של “באמונה” ושל ההפגנות בעפולה, אנחנו צריכים ליצור מאבק אזרחי לחברה עירונית ויישובית מגוונת ומשותפת
ישראל מתגלגלת במורד מדרון הענישה הקולקטיבית: בשדות תעופה, באיחוד משפחות ובהריסת בתים. חובה להימנע מהבחנה בין קורבנותיהם של מפגעים יהודים ופלסטינים, ולהימנע מהריסת הבתים, בה נעשה שימוש סלקטיבי ומסוכן