בינואר 2009 פירסם כאן אלמוג בהר את המאמר הבא בעקבות “עופרת יצוקה”. גם בצל המבצע הנוכחי, “עמוד ענן”, הוא נותר רלבנטי כשהיה ואנחנו מביאים אותו כאן שוב בתוספת תובנה מאוחרת ל-2012
שוטרי מחוז ש”י התייצבה אתמול בבתיהם של פעילים ופעילות ישראלים על מנת למסור להם צווי שטח צבאי סגור. האם הם חושבים שכך ידכאו את הפגנות ימי שישי בכפרי הגדה?
על רקע העיסוק ברווחה, כלכלה, שליטת בעלי ההון, היעדר רגולציה וכיוצא באלה נושאים ראויים תוך התעלמות משאלת סיום הסכסוך הישראלי פלסטיני לא נותר אלא להצביע למפלגות הערביות או לאלה עם ייצוג פלסטיני
היכולת לאפשר למיליוני פלסטינים בשטחים לחיות תחת משטר אזרחי סביר כרוכה כרגע ביכולת להכריע בסוגיית זכות השיבה במסגרת הסכם כולל. הפלונטר הזה הוא עוד כשל ברעיון “השלום” של השמאל המדיני, המחבר באופן כמעט מאפיונרי הענקת זכויות בסיסיות עם יישוב כל המחלוקות הלאומיות
הדיון במודלים אפשריים של רעיון המדינה האחת חוצה מחנות פוליטיים וזרמים אידיאולוגיים. גיליון מיוחד העוסק בנושא מציע נקודות פתיחה שונות ומבהיר עד כמה חשוב ליצור מודעות ציבורית לפער בין הצהרות ודיבורים לבין המתרחש בשטח
האירוע הטרגי באל-זעים שבו נהרג חסאן באדר הוא תולדה של מדיניות ישראלית המייצרת הפרדה בין ישראלים לפלסטינים, ומדירה את הפלסטינים משוק העבודה בישראל. מדירה ומפקירה אותם לגורלם: תיק החקירה נגד השוטרים שירו על הטרנזיט נסגר ובעל הרכב הפך נאשם
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
