גם אם אינם מודעים לכך עד הסוף, המפגינים להוטי השוויון אינם מחפשים דמוקרטיה, זו מהם והלאה. הם מוּנעים מתחושות עומק “דמוגרפיות” שקיבלו חימום במשך עשרים שנה, בישול איטי, עד ההלהטה הנוכחית. שולי דיכטר על המוטיבציה האמיתית לגיוס החרדים
פוסט זה נעשה רלוונטי במיוחד עם ההכשר שהעניקה בראשית השבוע ועדת לוי באמצעת דו”ח המאחזים לבנייה בשטחים, שכעת מוגדרים רשמית כ”לא כבושים”. יריב מוהר מציג חלופה למושג הכיבוש, ומציע לנצל את ועדת לוי כהזדמנות לדמיין מצב של דמוקרטיה מהנהר עד הים
השנה היא 2014, לאחר מאבק עיקש הוכר המרכז האקדמי באריאל כאוניברסיטה לכל דבר. שולה, מנהלת קשרי החוץ של האוניברסיטה, יושבת במשרדה. הטלפון מצלצל. מערכה ראשונה מתוך מחזה מתגלגל
מנגנון ההרס העצמי הטמון בתעודת הזהות של תושבי ירושלים המזרחית מתקתק תמיד: יוסי וולפסון על פסק דין עווד נ’ שמיר מ-88′, שהעניק גב משפטי למדיניות הדמוגרפית של ישראל. מאמר ראשון מתוך פרויקט “פסיקה במבחן” של המוקד להגנת הפרט
אם לא נשכיל להבין שישראל אינה שוכנת בצפון השאנן של אירופה אלא במרכזו התוסס של המזרח-התיכון המיוסר, אורבת לנו סכנה קיומית חמורה. בלעדי להעוקץ: הרצאתו המלאה של סמי מיכאל בכנס הבינלאומי של האגודה ללימודי ישראל באוניברסיטת חיפה
משנות השמונים מתמודדים תושבי סוסיא עם מציאות של עקירה שיצרו בשטח המתנחלים, בסיוע הצבא, תוך שימוש בצעדים שיש בהם כדי עקיפה של בית המשפט. דולב רהט עם היסטוריה מקוצרת של סוסיא הפלסטינית
הפגנת השמאל במוצ”ש תחת הסיסמא “אין צדק חברתי בלי סיום הכיבוש” היוותה מעין הצהרה שמקומו הטבעי של השמאל הוא בלימבו שמחוץ לסדר הפוליטי. זוהי עמדה רטרוספקטיבית של מטיפנים שרוצים לומר את הדבר המוסרי, הגם שאין לו כל השפעה על המציאות
תושבי הדרום נתקעו במטרופולין האירופאי המדומיין והפכו למבקשי המקלט של שיטה כלכלית ניאו-ליברלית, שהפכה את בתיהם לנדל”ן ואת מרקם חייהם להפרעה במרחב. יעל ברדה מציעה עמדה פוליטית של סולידאריות הן עם מבקשי המקלט והן עם תושבי השכונות
גם כאשר ירו המתנחלים אש חיה לעבר התושבים ופצעו צעיר אחד בראשו, עמדו החיילים מנגד ולא עשו דבר כדי למנוע את הפגיעה. דנה גולן לא מבינה את הפליאה לנוכח התקרית בשבת האחרונה בעסירה אל קבלייה: אתה הרי לא יורה על מי שנשלחת להגן עליו