בבואנו להמשיג קיימוּת אורבנית ולממש אותה עלינו להידרש לסוגיית המחסומים, החברתיים והפיזיים, בין בני אדם. פטר מרקוזה משרטט מצפן תכנוני-ערכי של עירוניות צודקת ומקיימת. מצפן שנעדר מיחסה של עיריית תל אביב יפו לגבעת עמל. שוויוניות היא מטרת-על במצפן זה
בעקבות סגירתה של ההוצאה לאור של משרד הביטחון, לאור מדיניותו של אהוד ברק לפיה יש לחסל את כל מה שלא יורה במשרד הביטחון, אזל ספרי "תיאוריות של צדק חברתי". לאחרונה יצאה לאור בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה מהדורה חדשה ומורחבת – הפרק הראשון לפניכם
אם הדמוקרטיה איננה לכולם היא פשוט לא דמוקרטיה. זה מה שאמר העם המצרי לאחים המוסלמים כשניסו לחוקק חוקה "מוסלמית ודמוקרטית". מתי תקום אצלנו תנועת מחאה המונית שתאמר לא ל"אחים היהודים" ולמדינה היהודית ודמוקרטית?
התעלמות מדיכוי אחד ומתן מקום לדיכוי אחר אינה הוגנת, ויש בה משום מתן לגיטימציה לכאב של אחת לעומת האחרת. חברה השואפת לצדק לכל חייבת להכיר בכל הדיכויים, הואיל והאישי הוא הפוליטי
בעקבות פיצוץ קטלני במכרה פחם ב-1970, שימש ז'אן פול סארטר כשופט במשפט הציבורי הראשון, ומצא את המדינה והמהנדסים האחראים אשמים ברצח בכוונה תחילה. לקראת השקתו הערב של בית דין עממי בישראל, סיכום קצר על ההיסטוריה ועל פועלם של בתי הדין העממיים בעולם
הפרקטיקה והשיח של זכויות האדם התרחבו עם הזמן מתפיסה ליברלית צרה לתפיסות רחבות יותר. יש מי שמוצאים את האבולוציה הזאת מדאיגה, אך היא נגזרת מהשינוי בתנאים החברתיים-פוליטיים ולכן אין דרך חזרה. מבט אל לקחי העבר עוזר להבין את האתגר הנוכחי
הפרויקטים עתירי התקציב "כפר איילים" ו"עושים שכונה", המשווקים לסטודנטים כתוכניות דגל להצלת העיר לוד, הם פני המדיניות החברתית-כלכלית בישראל: משקיעים בחזקים וכל היתר יקבלו פירורים ויאמרו יפה תודה. רותי לביא על מה שנקרא "תרומה לקהילה"
בספרה החדש אליזבת אנדרסון, אחת הפילוסופיות הפוליטיות החשובות כיום, עוסקת בניתוח אי-שוויון בין קבוצות שונות. הפתרון שהיא מציעה לחברות כמו החברה הישראלית, הרוויות במנגנוני סגרגציה שמבטיחים את הגדלת הפערים, הוא אינטגרציה חברתית
במקום לחפש כיצד המשטרה וכוחות השיטור יגנו עלינו – מה שלא קורה בפועל – יש לשאול: כיצד המשטרה והשיטור מייצרים סכנות ואיומים? אחרית הדבר בספרה של אראלה שדמי, "ארץ מאובטחת"