היוזמה ״מזרחית משותפת״ מתייחסת בבירור להיררכיית הדיכוי בישראל, ונמנעת מרומנטיקה בנוגע לעבר ולעתיד המשותף של מזרחים ופלסטינים. בכך היא יוצרת אמירה חדשה על הרגע הנוכחי. מבט מהעולם דובר הערבית
מעניין להשוות את ההנהגה הישראלית, על המדיניות המפרידה והקיצונית שלה, למועמדים ההזויים ביותר מקרב המפלגה הרפובליקנית בארה״ב. טראמפ רק חולם על חומת הפרדה, כאן היא כבר עובדה קיימת
יחסה של האוניברסיטה העברית בהר הצופים לכפר השכן עיסאוויה הוא יחס של מעסיקה בחברת קבלן: אין לקיחת אחריות על העוול הנגרם לכפר או יחסי שכנות – ובוודאי שאין סימטריה. כעת חובה עלינו להצטרף למאבקי התושבים, לחצות את המחסום
המורה הפלסטינית חנאן אל-חרוב זכתה השבוע במיליון דולר על תוכנית שפיתחה בדהיישה בנושא אי-אלימות. למה אף אחד לא מדבר על זה שהיא גרה רבע שעה מהכפר ממנו נעקרה משפחתה, אך לא יכולה להגיע אליו? על המסלול בין הכפר אלקַבּוּ, פארק בגין, מחנה הפליטים דהייישה והטקס בדובאי
מתוך תודעה היסטורית ותרבותית, בגלל ההווה, למען העתיד: אלמוג בהר מסביר כיצד מצא בית ביוזמה החדשה ״מזרחית משותפת״, המחברת בין המאבק המזרחי לפלסטיני, והמציאות אותה הוא מדמיין במרחב הים תיכוני שלנו כאן
יש את האמריקאים הליברלים האלה, שבכל פעם שתגידו משהו ביקורתי על ישראל ינופפו לעומתכם במד האנטישמיות. מבחינתם, ישראל איננה מדינת אפרטהייד, יצאה מזמן מעזה, ובכלל – ״יש גרועות ממנה״. כך תתמודדו עם הקלישאות