אינני יודע כיצד נשמעה השפה העברית לפני אלפי שנים וכיצד נכון חד משמעית לדבר עברית. מבטאים הם חלק מכל תרבות אנושית. אבל כאשר הבדלים בין כל כך הרבה אותיות נמחקים וכאשר עושר הופך לעוני – משהו הולך לאיבוד. אל תתביישו במבטא שלכם
נדמה לנו שיש הבדל בין הימין והשמאל, בין ההתנחלויות והתנועה הקיבוצית, בין קק״ל ומרצ – אלא שלמעשה בכל אלו יש רוב יהודי-אשכנזי שמרוויח מכללי המשחק הפוליטיים
פעילת תעאיוש על החשיבות של ליווי פלסטינים, הנתונים להתעמרות מתמדת עד כדי סכנת חיים מצד מתנחלים אלימים ומערכות אכיפת חוק שמשתפות עימם פעולה. ועל חשיבותה של העדות
דרכים כמו דרכו של הפייטן זיו יחזקאל הן האפשרות היחידה שלנו, מזרחים ומזרחיות, לנהל שיח פנימי חדש, הוגן, מפוכח ופתוח על העבר וההווה שלנו עם שכנינו המוסלמים בעבר ושכנינו הפלסטינים בהווה
חוסר ההוגנות התקציבית כלפי המגזר הערבי בישראל היא בעיה מתמשכת, אותה כל אדם הגון צריך לרצות לפתור. אז מדוע הגישה הכללית היא ״שיגידו תודה״? ומדוע נתניהו והכנסת בוחרים, שוב ושוב, להשפיל אוכלוסייה זו?
לישראל אין שום זכות לפעול נגד עזרא נאווי על בסיס פעילותו בשטחים או לשפוט אנשים חסרי זכויות אזרחיות ופוליטיות. הסיבה האמיתית לרדיפה של נאווי היא התרומה האדירה שלו לפלסטינים משוללי הזכויות והמכשולים שהוא מצליח להציב בפני מפעל ההתנחלות המתועב
יכולה להיות ביקורת רבה וצודקת כנגד ״שוברים שתיקה״ אבל המשקל של חשיפת העדויות שלהם הוא לחלוטין לא מובן מאליו בחברה שמדחיקה ומשתיקה. השאלה החשובה באמת היא: איך אנחנו המזרחים יכולים ליצור תנועת שלום, למען הורינו ולמען ילדינו?
ספרו של אליעזר יערי, ״מעבר להרי החושך”, מזמן לקוראים מפגש עם סיפורים שהם אנשים, ואנשים שהם סיפורים – כאלה שלא הכרנו, וגם אם כן, הרי שנכללו בקושי בשורה אחת בספר ההיסטוריה