בחג הסוכות של שנת 2000, בשיא אינתיפאדת אל-אקצא, נחסמה חצי מרצועת עזה לטובת מסע אופניים של תושבי גוש קטיף. באותו יום למד החייל נדב פרץ שמה שאנחנו מכנים “נורמליות” ו”הגנה” הוא בעצם מפגן כוח שרירותי ומיותר
הצעת החוק להזנה בכפייה, שעולה להצבעה השבוע, מראה איזה מין מדינת חוק היא ישראל: כשהחוק עובד לטובת המחוקק, הוא ממהר לאכוף אותו. כשבג״צ מתערב – סותמים לו את הפה, ובוראים חוק חדש
המאבק המזרחי הנוכחי תוקף בעיקר את השמאל על חטאו ההיסטורי נגד המזרחים. אבל פגיעה כלכלית, אפליה והסללה היו נחלת הימין והשמאל כאחד – ובפרט, נחלת ממשלת הימין בראשות נתניהו. מי שמתקיף רק את השמאל מספק לימין מסך ערפל, תחתיו הוא יכול להמשיך בעוול הכלכלי הנעשה לחלק גדול מהמזרחים
נדמה שאם לא יורים עלינו טילים משם, עזה נמחקת לנו מהתודעה. רעות מור, שהשתתפה במשט משוודיה לעזה ב-2012 ותוחקרה השבוע בידי השב״כ על פעילותה, עם כמה דברים שכדאי לדעת על המצור, המשטים והסיקור התקשורתי. מדור השאלון השבועי
התכנון היה לקיים אירוע ישראלי-פלסטיני, כיאה ליוזמה שהחזון שלה מתנגד למנגנוני ההפרדה של הכיבוש. אבל על אף הקסם המובן ש״במפגש משותף״, הוא לא באמת אפשרי כרגע
בזמן שהמדיניות של ישראל כמו גם כוחות פוליטיים בצד הפלסטיני מנסים לקדם הפרדה בין יהודים לערבים, חיי היום-יום, המרחב המשותף והמדיניות המפלה בירושלים הופכים מלמטה למעלה את מערב העיר לדו-לאומית
הליכת ההכרה בכפרים הבדואים מהנגב ירושלים, המחאה הארצית על מחירי הדיור המאמירים, תביעת ערי הפיתוח לתיקון גבולות מוניציפאליים – כל אלה משרטטות דרך מאבק על צדק מרחבי את קואליציית השמאל החדש – העתידי
דו”ח חדש של האגודה לזכויות האזרח בוחן את שתי מערכות החוק שהתפתחו בשטחים, האחת לפלסטינים והשנייה לישראלים. עו”ד נרי רמתי המייצג עצורים פלסטינים מאיר נקודה נוספת הייחודית לשלטון הכיבוש-אפרטהייד הישראלי