אל תטעו: הצדק החברתי איננו הדגל שמאחד פתאום את הציבור בישראל, ובוודאי שלא מניע את האחוס”לים. זאת מחאה הרבה יותר אגואיסטית וסקטוריאלית מאשר סולידארית ומשותפת
ישראל עומדת בפני הזדמנות היסטורית לחסל את ההתלכדות סביב ה”מצב”, שבשם הגורל המשותף יוצר עיוורון לאי-השוויון ומאפשר לקבל את גזירות הגורל הכלכליות – ולייצר תודעה פוליטית של המאבק. סיכום ביניים של הקשר בין המחאה לפוליטיקה
באתנוקרטיה הישראלית המאבק “נגד” הפך לדגל מוביל, וכך מצאנו את עצמנו יהודים נגד ערבים, דתיים נגד חילוניים, עולים נגד ותיקים וסטודנטים נגד שאר העם. כעת יש סיכוי למאבק משותף וליצירתו של מגזר חדש – המגזר החברתי. דיווח ממאהל באר שבע
יצאנו לרחובות כקורבנות של השיטה, של הכלכלה, של הטייקונים החזירים, של הממשלה הנפשעת, כאילו הללו אינם קשורים בקשר גורדי לכיבוש. העם, דורש, צדק חברתי (השאלה היא על מי הוא חל ולמען מי)
ועל כן יש לחשוב איך לממש את המהפכה: הקמת מפלגה חדשה, תמיכה נוספת בחד”ש, השתלטות על מפלגות קיימות, וכמובן חיזוק ארגוני עובדים קיימים הם רק חלק מהאפשרויות
רה”מ מרמז על קיצוץ במשרדים, אך זה לא הפתרון. במקום ללמוד ממדינות שבהן יש צדק חברתי גבוה, כאן מתעקשים על הטבות מס במיליארדים לבעלי ההון ועל השקעה חברתית מהנמוכות בעולם
השבוע יצא לאור בעברית הספר “צדק כהוגנות, הצגה מחודשת” שכתב בסוף ימיו ג’ון רולס. הפילוסוף הפוליטי החשוב ביותר במאה ה-20 מנסח בו כללי הוגנות לחברות חופשיות
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
