אלה אומרים כולה שלנו ואלה אומרים כולה שלנו וכל שנותר הוא מאבק אלים וקטלני. אל לנו ליפול יחד לתהום ולוותר על האמת שזו ארצנו וארצם. עלינו לעצור מיד את מעגל הדמים ולחפש דרך בה שניים יחיו בין הים לירדן
לאחרונה, נידונה בפני ועדת החוץ והביטחון חוות דעת שכתב פרופ’ אבי בל, לפיה רשאית ישראל להפסיק את אספקת החשמל והמים לרצועה. בחוות דעת נגדית, כותבת קבוצת משפטנים ומשפטניות כי המסקנות של בל מוטעות מן היסוד ואינן משקפות את מחויבויותיה של ישראל כלפי אזרחי הרצועה – לא לפי בג”ץ ולא לפי…
האם חרחרנו מלחמה על 20 מיליון דולר משכורות, וודוקא כשחמאס בניסיון אחדות עם פתח? ממעמקי חדר המדרגות, מרגיש קצת קפקאי לחשוב שהסתבכתי עם הרוא”ח של חמאס, כשכל זה יכול להסתיים בפתיחת הדרך לתשלום המשכורות ובשאר הקלות בסגר בואכה נגיעה בנורמליות עבור תושבי עזה
אתה מקבל שיחת טלפון מן האויב הישראלי, לפנות את ביתך, כדי שיוכל להשלים סיבוב הפצצות נוסף בתוך עשר דקות. נסו לדמיין יחד איתי מהן עשר דקות. עשר דקות שבעקבותן תושלם מחיקת ההיסטוריה הקטנה שלך מעל פני האדמה
החלטתי לנפץ את המיתוס הישראלי המקובל על כך שישראל עזבה את הרצועה ומאז אין לה שום אחריות למה שקורה שם (“יצאנו משם, אז מה הם רוצים מאיתנו?”), ושהיא רק מגיבה לירי הטילים. המציאות הרבה יותר סבוכה מכך. המלה “מצור” אומרת לכם משהו?
מאות הרוגים בעזה, על הפצועים אפילו לא מדווחים לנו. הפצועים שמשפחותיהם יתקשרו לרופאים לזכויות אדם בין המבצע הזה למבצע הבא, שכן שוב החרבנו את תשתיות הבריאות, את בתי החולים, את מוסדות השיקום
הגורם האמיתי להתלקחות הנוכחית הוא השתלטות הגורמים הקיצוניים הן בישראל והן בפלסטין על השיח ועל המעשה. ההיסטוריה העקובה מדם חוזרת על עצמה מדי שנה או שנתיים, ואין מנוס מפתרון מדיני
על הכינוס החשוב שהיה אמש בשדרות לא תשמעו בכלי התקשורת המרכזיים. בזמן ששם, בעיר המופגזת ביותר בדרום, דיברו על עצירת ההסתה והגזענות, התקשורת המשיכה לחפש את מי שיצעקו למצלמות סיסמאות חלולות ששמעו קודם לכן מפוליטיקאים פופוליסטיים, וכך שוב מונצח הדימוי הפוגעני של תושבי עיירות הפיתוח כחסרי תרבות ופראיים. אז הנה,…