בימי האפרטהייד הורשו השחורים לקנות רק מוצרי יסוד, ואני נזכר בקצינינו המסורים סופרים קלוריות לתושבי עזה. עד לא מזמן היה פה חשמל במתח נמוך וכנופיות היו גונבות אותו, אך לאחרונה התקינו חשמל רגיל ומאז הכול בסדר. הנה, אצלנו כבר יותר גרוע
בשבועיים האחרונים המצב בעזה עלה קצת לכותרות סביב צמצום אספקת החשמל, אבל ברגיל? ביומיום? כמעט ואין זכר למקום שבו למעלה ממיליון וחצי אנשים נמצאים תחת מצור מתמשך. קריאה לפעולה
יריות נטולות היסוס ברחובות, חדרי שב״כ בהם דולק האור עד מאוחר, עקירת המשפחות, דיין ושרון במסוק מעל רפיח. העיקר היה לסיים ב׳שלום׳ את הסיוט הזה וללכת הביתה. פאק עזה • זכרונות מרים, מחודדים, מישירי מבט של חייל המילואים מחטיבה 8 אמיר בן-פורת משנות כיבוש הרצועה • 50 ל-67
יש את האמריקאים הליברלים האלה, שבכל פעם שתגידו משהו ביקורתי על ישראל ינופפו לעומתכם במד האנטישמיות. מבחינתם, ישראל איננה מדינת אפרטהייד, יצאה מזמן מעזה, ובכלל – ״יש גרועות ממנה״. כך תתמודדו עם הקלישאות
לא ברור אם אירועי הימים האחרונים הם אינתיפאדה דתית ומסוכנת או תוצר של דחפים לאומניים ופוליטיים. מה שבטוח זה שללא שינוי גישה מהותי כלפי מצבם של הפלסטינים, כל מה שמצפה לנו בעתיד זה עוד ייאוש ועוד התקוממות
בחג הסוכות של שנת 2000, בשיא אינתיפאדת אל-אקצא, נחסמה חצי מרצועת עזה לטובת מסע אופניים של תושבי גוש קטיף. באותו יום למד החייל נדב פרץ שמה שאנחנו מכנים “נורמליות” ו”הגנה” הוא בעצם מפגן כוח שרירותי ומיותר
נדמה שאם לא יורים עלינו טילים משם, עזה נמחקת לנו מהתודעה. רעות מור, שהשתתפה במשט משוודיה לעזה ב-2012 ותוחקרה השבוע בידי השב״כ על פעילותה, עם כמה דברים שכדאי לדעת על המצור, המשטים והסיקור התקשורתי. מדור השאלון השבועי
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
