מה שקרה השבוע ביפו ובחיפה ממחיש כיצד המשטרה הפנימה שמותר לה לעשות הכל כולל הכל כדי למנוע מחאה פלסטינית. וזה כמובן לא נעצר בדרג המדיני – זה גם הלך הרוח בחברה הישראלית
הרב לשעבר של גוש קטיף מזכיר לבני הנוער בעזה מהי שכנות טובה. בתיאורו מתעלה הדמיון על כל מציאות: אין בו כיבוש ואין בו מתנחלים, רק תה מהביל מימים עברו ומנהיגים עזתיים מושחתים. טקסט מוער
מתשובה לעתירה נגד הוראות הפתיחה באש בגבול עזה, מתברר כי ההכרעה אם פקודה לירות במפגינים היא בלתי חוקית בעליל אינה נתונה יותר בידי החייל היורה – אלא מצויה בלעדית בידיהם של קציני הפרקליטות הצבאית
ושהכול בה מותר כדי להביס את האויב, מבחינתו אתמול אכן היה יום גדול לשלום, אולם מי שסבור שגם במלחמה יש לפעול באופן מוסרי ושיש ערך לכללי המשפט הבינלאומי חייב לשאול האם הצבא נהג על פי כללים אלו
לבתי החולים בעזה אין אמצעים להתמודד עם פציעות הגפיים הקשות של הנפגעים מירי צה״ל בהפגנות בשבועות האחרונים, וישראל לא ממהרת להעניק היתרי יציאה. רופאים לזכויות אדם מספרים על מצב הפצועים והמאבקים להוציאם לקבלת טיפול רפואי