הגיע הזמן לשקילה מחודשת של ערך “כבוד המשפחה”, ערך שניקז למענו הרבה מדי דם, דבר שאין לו כל ביסוס בדת כלשהי אלא הוא תולדה של הבניה חברתית לקויה ומעוותת שמקדשת ערכים נפשעים
המשטרה לא אוכפת את החוק, לא אוספת את הנתונים הרלבנטיים ונשים ממשיכות להירצח על ידי נשק שנועד לאבטחת המרחב הציבורי והפך לכלי רצח במרחב המשפחתי. מה אנחנו הנשים יכולות לעשות כדי להציל את חיינו?
שוטרי מחוז ש”י התייצבה אתמול בבתיהם של פעילים ופעילות ישראלים על מנת למסור להם צווי שטח צבאי סגור. האם הם חושבים שכך ידכאו את הפגנות ימי שישי בכפרי הגדה?
שימוש בשיטור פרטי בקמפוסים משקף ניסיון לפקח על ההתנהלות של הסגל והסטודנטים משמאל ומימין כאחד. התוצאה היא רידוד השיח הציבורי כך שרק קולות ממסדיים יהיו לגיטימיים
במקום לחפש כיצד המשטרה וכוחות השיטור יגנו עלינו – מה שלא קורה בפועל – יש לשאול: כיצד המשטרה והשיטור מייצרים סכנות ואיומים? אחרית הדבר בספרה של אראלה שדמי, “ארץ מאובטחת”
היחס שלו זוכים מבקשי המקלט בחברה הישראלית מלמד אותנו רבות על עצמנו: על חוסר הסובלנות, על החיים רדופי הפראנויה, על האלימות והגזענות, ועל הנכונות להפקיר את החלש ואף להאשים אותו בעצם חולשתו. טלי קריצמן-אמיר בעקבות אירועי ליל אמש בשכונת התקווה
Disable/Enable big cursor white
Disable/Enable big cursor black
