דוח המל”ג על המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון נשען על בסיס אמפירי רעוע, שמרנות אקדמית ושימוש סלקטיבי בנתונים. תלמידי מחקר של המחלקה קוראים את האותיות הקטנות ומשיבים אש
אז נבלע קצת השתקה פה ואיזון סילבוסים שם, ובלבד שנשרוד ואף ניראה לאומיים – אומר קול ההיגיון הניהולי הניאו-ליברלי באוניברסיטאות. איריס אגמון על שתיקת הכבשים והברית הלא-קדושה בין תהליכי הפרטה לאידיאולוגיה לאומנית בהשכלה הגבוהה
הדו”ח על המחלקה לפוליטיקה וממשל באוני’ בן גוריון אינו ההרשעה הגורפת שאנשי אם תרצו חוגגים עליה. יונתן ברזילי טרח לעשות מה שלא עשו רוב כלי התקושרת וקרא את הדו”ח – הנה ממצאיו
אחרי שגמרו להאשים אותנו ב”חתרנות”, “שמאלנות” ושאר גידופים, החליטו לערער גם על רמתנו האקדמית. נועם תירוש, סטודנט במחלקה לפוליטיקה וממשל באוני’ בן גוריון, על הרדיפה
ניוז פלאש: הכיבוש אינו עניין פנימי של ישראל, וגם אותו הקהילה הבינלאומית מסבסדת הרבה יותר מאשר את ארגוני זכויות האדם. ואולי במקום לפסול את קריאת הימין “להפסיק להתערב”, כדאי דווקא להצטרף אליה
פרשת ההמנון באוניברסיטת חיפה היא אינדיקטור למשבר אינטלקטואלי ולסכנה פוליטית מוחשית. החתמת האינטלקט בתו התקן כחול-לבן חוטא למהות האקדמיה ולקריאת התיגר המתמדת שעליה היא מושתתת
תגובת אוניברסיטת חיפה ל”פרשת ההמנון” בטקס הסיום של הפקולטה למשפטים, מלמדת שהיא חרדה למקומה על “מדד הציונות” של אם תרצו יותר מאשר לקיומו של חופש אקדמי; מעדיפה לא להכעיס את ה”קיצוניים” מלהכיל אותי. מכתב גלוי לנשיא האוני’, פרופ’ אהרון בן-זאב
ארנון סגל מבסס “תחקיר” נגד עמותת שמאל על דברי אם תרצו, אראל סג”ל מתלונן על ריחם של אנשי שמאל, ובכלל – הרכב רשימת הכותבים של “מעריב” והתנהלות עורכיו מעוררת את השאלה: מדוע שלא יתמזג עם ביטאון המתנחלים “נקודה”?