בעקבות החיבור של פרץ לאורלי לוי מתנהלת נגדם מלחמה שעלולה לחסל את מפלגת העבודה, העיקר שלא תקום מפלגה בראשות מזרחים חילונים המברכים על קואליציה עם הרשימה המשותפת, אבל מואשמים כימניים
המזרחים בליכוד מסתפקים בפוליטיקה של גאווה ובהשתייכות למועדון, כשמוטיב האהבה למפלגה ולנתניהו מצליח להאפיל על העדר ייצוג פוליטי ועל שמירת האינטרסים של הציבור המזרחי. מנהלי מעברות אלה מדכאים כל שינוי חברתי ומהווים חוליה חיונית בהשררת ההגמוניה האשכנזית
המונחים “שמאל” ו”ימין” בישראל מסמנים שבטים ולא עמדות פוליטיות, טוען פרופ’ לב גרינברג. מתי החל הזיהוי של הליכוד עם מזרחים ושל מפא”י עם אשכנזים? איך קשורים לכך השטחים שנכבשו ב-67′ והמחאות המזרחיות הגדולות? וכיצד הגיע הרמטכ”ל בני גנץ להיות מנהיג ה”שמאל”? • ראיון
בקבוצה שלנו ב”זוכרות” היתה רמה גבוהה של הסכמות בנוגע לסכסוך הישראלי-פלסטיני. ההסכמות הללו איפשרו לבחון את כניסתו של הציר המזרחי-אשכנזי, ככלי מורכב יותר להבנת היחסים ותיקונם • לקראת האירוע “הנכבה, מזרחים, אשכנזים ואחריות”
העתירה המזרחית נגד חוק הלאום מאפשרת לנו לחזור לתחילת המאה ה-20, לרגע בו מחיקתה של השפה הערבית היתה חלק משלילת תמונת העולם שהציעו יהודים ספרדים בני הארץ
הערבית אינה רק שפה, אלא גם צורת חשיבה וביטוי תרבותי המגדיר זהות. שימור מעמדה הנו קריטי להבנת עברנו היהודי והעברי. שירה אוחיון בסקירה על יהודי ארצות ערב והשפה הערבית, לאור עתירה מזרחית שהוגשה נגד חוק הלאום
בספרה החדש מעניקה תמר גוז’נסקי הצצה למאבקה הנשכח של המפלגה הקומוניסטית בישראל נגד אפליית מזרחים ואל מול ה”שמאל” של מפא”י, בקריאה שנותנת פייט לפוליטיקת הזהויות של ימינו
חובבנותם הפוליטית של פעילים מזרחים רבים התומכים במירי רגב רגב נובעת מהאמונה שהם, בניגוד לאלה שהיו שם לפניהם, יוכלו לתמרן את המערכת טוב יותר. הם לא מבינים שהם עבדיו הנרצעים של שלטון אשכנזי